12,050
עריכות
בית שמאי ובית הלל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "חסד " ב־"חסד "
מ (החלפת טקסט – " קריאת שמע" ב־" קריאת שמע") |
מ (החלפת טקסט – "חסד " ב־"חסד ") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ככלל, דברי בית שמאי תובעים החמרה ב[[מצווה|מצוות]] יותר מאשר בית הלל, אך ישנם חריגים לכלל זה. ב[[מסכת עדיות]] רוכזו כל המקרים שבהם בית שמאי מקלים ובית הלל מחמירים. הביטויים "בית הלל" ו"בית שמאי" משמשים בימינו גם לתיאור גישה מקלה וגישה מחמירה, בהתאמה. | ככלל, דברי בית שמאי תובעים החמרה ב[[מצווה|מצוות]] יותר מאשר בית הלל, אך ישנם חריגים לכלל זה. ב[[מסכת עדיות]] רוכזו כל המקרים שבהם בית שמאי מקלים ובית הלל מחמירים. הביטויים "בית הלל" ו"בית שמאי" משמשים בימינו גם לתיאור גישה מקלה וגישה מחמירה, בהתאמה. | ||
==שורש נשמתם== | ==שורש נשמתם== | ||
ב[[אגרת הקודש - פרק י"ג]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את שורש נשמתם: {{ציטוטון|הנה בכלל [[עבודת השם|עובדי השם]] יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת [[ימין]] ו[[שמאל]] דהיינו שבחינת שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק בתורה בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול בעבודת ה' כמו ב[[צדקה]] להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא בתלמוד תורה ושארי מצות די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא מדת החסד וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל כמו שכתוב ואתהלכה ברחבה כו' וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' וגם בלי צמצום וגבול כלל ואין מעצור לרוח נדבתו בין ב[[צדקה]] ובין ב[[תלמוד תורה]] ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו'.}} | ב[[אגרת הקודש - פרק י"ג]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את שורש נשמתם: {{ציטוטון|הנה בכלל [[עבודת השם|עובדי השם]] יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת [[ימין]] ו[[שמאל]] דהיינו שבחינת שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק בתורה בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול בעבודת ה' כמו ב[[צדקה]] להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא בתלמוד תורה ושארי מצות די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא מדת ה[[ספירת החסד|חסד]] וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל כמו שכתוב ואתהלכה ברחבה כו' וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' וגם בלי צמצום וגבול כלל ואין מעצור לרוח נדבתו בין ב[[צדקה]] ובין ב[[תלמוד תורה]] ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו'.}} | ||
{{ציטוטון|והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו ואין לך דבר שאין לו מקום, ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ללמדנו שאף ב"ש ששרש נשמתם מבחינת שמאל העליון ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה. ובית הלל שהיו מבחינת ימין העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי ב"ש שיהיו מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה, אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין וכן שורש נשמת ב"ה כלול גם משמאל כידוע דרך ומדות קדש העליון דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו וכל המדות כלולות זו מזו. ולכן הם מיוחדות זו בזו כידוע ליודעי חן, וכדכתיב באברהם שהוא [[מדת החסד]] וה[[אהבה]] עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, על ידי שלבש [[מדת הגבורה]] ויעקוד את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו'.}} | {{ציטוטון|והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו ואין לך דבר שאין לו מקום, ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ללמדנו שאף ב"ש ששרש נשמתם מבחינת שמאל העליון ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה. ובית הלל שהיו מבחינת ימין העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי ב"ש שיהיו מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה, אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין וכן שורש נשמת ב"ה כלול גם משמאל כידוע דרך ומדות קדש העליון דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו וכל המדות כלולות זו מזו. ולכן הם מיוחדות זו בזו כידוע ליודעי חן, וכדכתיב באברהם שהוא [[מדת החסד]] וה[[אהבה]] עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, על ידי שלבש [[מדת הגבורה]] ויעקוד את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו'.}} | ||