ועד רבני ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

ג) בחודש [[מנ"א]] [[תשנ"ד]], התחיל הפולמוס אודות הצוואה בנוגע לניהול המוסדות המרכזים של [[חב"ד]] מכיוון שבעותק שמצאו אז לא היה חתימה של [[הרבי]] אלא שהיו כמה שהעידו שראו את הטופס הזה חתום. לבירור הענין מונו ארבעה רבנים ה"ה [[יצחק הענדל]], [[יהודה קלמן מארלו]], [[דוד שוחט]] ו[[יצחק מאיר הרץ]] שחתמו שהצוואה אמיתית{{הערה|1=ראו ב[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 חב"ד אינפו].}}, ומצד שני חתמו 16 מחברי וועד רבני ליובאוויטש שהצוואה אינה ברת תוקף. בעקבות זאת קבוצה של תושבי [[קראון הייטס]] תבעו לדין ב[[בד"ץ קראון הייטס]] את הרב [[יהודה קרינסקי]], הרב [[אברהם שמטוב]] והרב [[דוד רסקין]] על אי-רצונם לקיים את הצוואה, הבד"ץ הוציא הזמנות להרבנים קרינסקי ושמטוב וגם "לא צייתי"{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 לצילום המכתב].}}, וחברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים שאין צריך להישמע ל[[בד"ץ קראון הייטס]], כי אין להם סמכות על מוסדות חב"ד. במשך השלש שנים הבאות (עד סוף תשנ"ח) המלחמה המשיכה, והתבטאה במישורים שונים (כגון פתיחת קעמפ "[[מחנה מנחם]]").

ה) בשנת [[תשס"ג]], בעקבות מחלוקת בין הרב [[שלמה קונין]] והרב שמואל נפרסטק על [[בית חב"ד]] בקליפורניה, בית המשפט פסק שעל רבנים להכריע בנושא. דין תורה התקיים במסגרת וועד רבני ליובאוויטש, ובסופו הוחלט להוציא פסק דין. בפועל יצא פסק דין חתום על ידי הרבנים [[משה בוגומילסקי]] ו[[יהודא לייב שפירא]] התומך בעמדת הרב קונין, ואחר כך הרבנים האחרים [[מרדכי אשכנזי]] ו[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] טענו שהפסק דין היה לא כפי החלטת הרוב. בעקבות המקרה הזה חלה ירידה משמעותית בכבוד הוועד{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&forum_id=2499 טור באתר בחדרי חרדים העוסק בנושא].}}.