שדה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 389 בתים ,  6 בספטמבר 2016
←‏פתיח: , עריכה
מ (החלפת טקסט – "הבעל שם טוב " ב־"הבעל שם טוב ")
(←‏פתיח: , עריכה)
שורה 1: שורה 1:
'''שדה''' הוא כינוי בלשון הקודש למקום הראוי לזריעה. במשנה מוזכרים שני מיני שדות: שדה המושקית באופן קבוע (שדה בית השלחין), ושדה המושקית רק על ידי גשמים (שדה בית הבעל).
'''שדה''' הוא מקום שבו ניתן לזרוע ולגדל תבואה ואילנות (בשונה מ[[מדבר]] שאינו ראוי לכך). ישנם סוגים שונים של שדות: יש שדה הלבן - מקום גידול תבואה, ויש שדה האילן - מקום גידול אילנות. כן ישנה שדה 'בית השלחין' - המושקית על ידי אדם, וישנה שדה 'בית הבעל' - המושקית רק על ידי ה[[גשם|גשמים]].
 
בפנימיות התורה, 'שדה' הוא מקום שמגדלים בו תורה ומצוות, לעומת ה'[[מדבר]]' שהוא מקום ה'{{קח|שלוש|קליפות הטמאות}}'.
 
==החילוק בין שדה לשקר==
==החילוק בין שדה לשקר==
השדה בפנימיות התורה היא משל להשכינה הקדושה הנקראת [[חקל תפוחין קדישין]]. אך בזוהר הקדוש מבואר{{הערה|ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב, מובא ב[[אור התורה]] פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד לחטאת > א'קע}}. בענין הפסוק "מלך לשדה נעבד": {{ציטוטון|אית שדה ואית שדה ... ובג"כ שעיר דר"ח בגין דאתפרש ההוא שדה ממלכא קדישא ולא שריין בההוא שדה ברכאן מהאי מלך}} כלומר: יש שדה בקדושה ויש שדה ב[[טומאה]], והשדה בטומאה נפרש מהשדה דקדושה ולכן לא שורה בשדה זו ברכתו של [[הקב"ה|המלך]].
השדה בפנימיות התורה היא משל להשכינה הקדושה הנקראת [[חקל תפוחין קדישין]]. אך בזוהר הקדוש מבואר{{הערה|ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב, מובא ב[[אור התורה]] פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד לחטאת > א'קע}}. בענין הפסוק "מלך לשדה נעבד": {{ציטוטון|אית שדה ואית שדה ... ובג"כ שעיר דר"ח בגין דאתפרש ההוא שדה ממלכא קדישא ולא שריין בההוא שדה ברכאן מהאי מלך}} כלומר: יש שדה בקדושה ויש שדה ב[[טומאה]], והשדה בטומאה נפרש מהשדה דקדושה ולכן לא שורה בשדה זו ברכתו של [[הקב"ה|המלך]].

תפריט ניווט