12,050
עריכות
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "מילתא דבדיחותא" ב־"מילתא דבדיחותא") |
||
שורה 39: | שורה 39: | ||
האדמו"ר מסאטמאר היה בביקור אצל [[הרבי]], בו דיברו על נושאי הציונות וחורבנה. בתום השיחה יצא האדמו"ר מחדר הרבי כשהוא אומר: גם הוא קנאי, אף יותר גדול ממני, אך בדרכים משלו.{{הערה|1=שמן ששון מחבריך.}} | האדמו"ר מסאטמאר היה בביקור אצל [[הרבי]], בו דיברו על נושאי הציונות וחורבנה. בתום השיחה יצא האדמו"ר מחדר הרבי כשהוא אומר: גם הוא קנאי, אף יותר גדול ממני, אך בדרכים משלו.{{הערה|1=שמן ששון מחבריך.}} | ||
מסופר כי באחד מהשנים, בחג ה[[פורים]], עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו"ר מסאטמאר, וברצונם ל"שמח" את הקהל ב"מילתא דבדיחותא" חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. | מסופר כי באחד מהשנים, בחג ה[[פורים]], עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו"ר מסאטמאר, וברצונם ל"שמח" את הקהל ב"[[מילתא דבדיחותא]]" חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. | ||
תגובת האדמו"ר מסאטמאר היתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט ומתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים. | תגובת האדמו"ר מסאטמאר היתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט ומתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים. |