12,050
עריכות
ישעיהו הורביץ (צפת): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "משניות " ב־"משניות "
מ (החלפת טקסט – "."." ב־"."") |
מ (החלפת טקסט – "משניות " ב־"משניות ") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
הרב '''ישעיה הורביץ''' נולד ב[[י"א אלול]] [[תרמ"ג]] בעיר [[צפת]], לאביו הרב אשר יחזקאל ולאימו מרת עלקא. הוא היה נצר למשפחת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאדמורי"ם לבית [[קרלין]]{{הערה|אביו של הצמח צדק, רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] התאלמן מאשתו הראשונה [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] שלוש שנים לאחר שנולד להם בנם הצמח צדק. מאוחר יותר נישא בשנית לביתו של רבי אהרון הגדול מקרלין, וממנה נולדה לו בת נוספת שנקראה דבורה לאה על שם אשתו בזיווג ראשון. דבורה לאה שהייתה אחותו מאביו של הצמח צדק, נפטרה בגיל צעיר כמו אימה החורגת שעל שמה נקראה, ואדמו"ר הצמח צדק גידל את ביתה ביילא בביתו, ביילא זו נישאה לחסידו ר' [[ישעיהו הורביץ מבישנקוביץ]], והיא היתה סבתו של ר' ישעיהו הורביץ, ואימו של אביו ר' אשר יחזקאל.}}, [[צ'רנוביל]] ואמדור. הוא גם מיוחס דור אחד-עשר לבעל [[השל"ה]] הקדוש, והוא אף נושא את שמו. | הרב '''ישעיה הורביץ''' נולד ב[[י"א אלול]] [[תרמ"ג]] בעיר [[צפת]], לאביו הרב אשר יחזקאל ולאימו מרת עלקא. הוא היה נצר למשפחת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאדמורי"ם לבית [[קרלין]]{{הערה|אביו של הצמח צדק, רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] התאלמן מאשתו הראשונה [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] שלוש שנים לאחר שנולד להם בנם הצמח צדק. מאוחר יותר נישא בשנית לביתו של רבי אהרון הגדול מקרלין, וממנה נולדה לו בת נוספת שנקראה דבורה לאה על שם אשתו בזיווג ראשון. דבורה לאה שהייתה אחותו מאביו של הצמח צדק, נפטרה בגיל צעיר כמו אימה החורגת שעל שמה נקראה, ואדמו"ר הצמח צדק גידל את ביתה ביילא בביתו, ביילא זו נישאה לחסידו ר' [[ישעיהו הורביץ מבישנקוביץ]], והיא היתה סבתו של ר' ישעיהו הורביץ, ואימו של אביו ר' אשר יחזקאל.}}, [[צ'רנוביל]] ואמדור. הוא גם מיוחס דור אחד-עשר לבעל [[השל"ה]] הקדוש, והוא אף נושא את שמו. | ||
הרב הורביץ היה אישיות מיוחדת. כבר בצעירותו ניכרו בו תכונות עילאיות. הוא שקד על לימודו ועבד על מידותיו; היה לומד יומם ולילה והיה כותב לעצמו הנהגות איך להתנהג בעבודת ה'. מלבד גדולתו האישית, הירבה ללמוד ספרי מוסר; הספרים [[ראשית חכמה]] ו[[חובת הלבבות]] וכן ספר [[השל"ה]] הקדוש היו שגורים על פיו. בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] היה לומד משניות וחוזרם בעל פה, וכך אף ידע חמשה סדרי [[משנה]] בעל פה (בזקנותו בחוץ לארץ למד גם את סדר טהרות בעל פה). | הרב הורביץ היה אישיות מיוחדת. כבר בצעירותו ניכרו בו תכונות עילאיות. הוא שקד על לימודו ועבד על מידותיו; היה לומד יומם ולילה והיה כותב לעצמו הנהגות איך להתנהג בעבודת ה'. מלבד גדולתו האישית, הירבה ללמוד ספרי מוסר; הספרים [[ראשית חכמה]] ו[[חובת הלבבות]] וכן ספר [[השל"ה]] הקדוש היו שגורים על פיו. בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] היה לומד [[משניות]] וחוזרם בעל פה, וכך אף ידע חמשה סדרי [[משנה]] בעל פה (בזקנותו בחוץ לארץ למד גם את סדר טהרות בעל פה). | ||
בשנת [[תשט"ז]], והוא בן שבעים ושלוש בירכו [[הרבי]]: "ב[[ברכה]] לאורך ימים ו[[שנה|שנים]] טובות". ברכת הרבי התגשמה במילואה, והרב ישעיה הורביץ האריך ימים ונפטר ב[[כ"ב טבת]] [[תשל"ח]] והוא בן תשעים וארבע שנים. נקבר לפי צוואתו בעיר הולדתו, [[צפת]] עיר הקודש. | בשנת [[תשט"ז]], והוא בן שבעים ושלוש בירכו [[הרבי]]: "ב[[ברכה]] לאורך ימים ו[[שנה|שנים]] טובות". ברכת הרבי התגשמה במילואה, והרב ישעיה הורביץ האריך ימים ונפטר ב[[כ"ב טבת]] [[תשל"ח]] והוא בן תשעים וארבע שנים. נקבר לפי צוואתו בעיר הולדתו, [[צפת]] עיר הקודש. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
המלחמה היתה בעיצומה וכל גבר כשיר, נשלח לקרב, אולם הרבנים קיבלו פטור. אך דא עקא, שבוועד העיר צפת היו אינשי דלא מעלי, והם ניסו לדבר עם מושל העיר התורכי כי יצווה לרבנים לתת לוועד ולמושל סכומי כסף גדולים, ואם לאו - יגוייסו. הרבנים שאלו את הרב הורביץ כיצד לנהוג בעניין, והוא שאל את הרב אלפנדרי שהיה עד לא מכבר, החכם באשי של צפת והתפטר בגלל מעלליהם של ועד ומושל העיר. הרב אלפנדרי השיב כי אין לתת להם פרוטה. הרב הורביץ מסר לרבנים את תשובת הרב אלפנדרי וכך נהגו. | המלחמה היתה בעיצומה וכל גבר כשיר, נשלח לקרב, אולם הרבנים קיבלו פטור. אך דא עקא, שבוועד העיר צפת היו אינשי דלא מעלי, והם ניסו לדבר עם מושל העיר התורכי כי יצווה לרבנים לתת לוועד ולמושל סכומי כסף גדולים, ואם לאו - יגוייסו. הרבנים שאלו את הרב הורביץ כיצד לנהוג בעניין, והוא שאל את הרב אלפנדרי שהיה עד לא מכבר, החכם באשי של צפת והתפטר בגלל מעלליהם של ועד ומושל העיר. הרב אלפנדרי השיב כי אין לתת להם פרוטה. הרב הורביץ מסר לרבנים את תשובת הרב אלפנדרי וכך נהגו. | ||
אנשי הוועד שהבינו כי זממם לא יצלח בגלל הרב הורביץ, כעסו מאד ואמרו למושל: "כל זמן שהרב הורביץ יושב בביתו בשלוה, לא תראה שום כסף". המושל שמע בעצתם והחליט לאסור את כל רבני צפת. כשבאו לאסור את הרב הורביץ, בדיוק התפלל בבית הכנסת. מחוץ לבית הכנסת המתינו לו אפוא המוכתר ושני חיילים. כשסיים את תפילתו, נאסר והובל לבית הסוהר. רק לאחר השתדלות ידידים ואחיו ר' בעריל, שהיה רוקח מפורסם ובעל קשרים, הוחלט להעבירו לבית המשטרה שם התנאים היו טובים יותר. בשהותו שם ישב ושינן משניות בעל פה. | אנשי הוועד שהבינו כי זממם לא יצלח בגלל הרב הורביץ, כעסו מאד ואמרו למושל: "כל זמן שהרב הורביץ יושב בביתו בשלוה, לא תראה שום כסף". המושל שמע בעצתם והחליט לאסור את כל רבני צפת. כשבאו לאסור את הרב הורביץ, בדיוק התפלל בבית הכנסת. מחוץ לבית הכנסת המתינו לו אפוא המוכתר ושני חיילים. כשסיים את תפילתו, נאסר והובל לבית הסוהר. רק לאחר השתדלות ידידים ואחיו ר' בעריל, שהיה רוקח מפורסם ובעל קשרים, הוחלט להעבירו לבית המשטרה שם התנאים היו טובים יותר. בשהותו שם ישב ושינן [[משניות]] בעל פה. | ||
בין כה וכה, ידידי הרבנים שנאסרו, השיגו סכומי כסף ונתנום למושל. בעקבות זאת החליט המושל שכל הרבנים יסעו לעכו כדי לחדש את תעודות הרבנים שלהם. אולם הנסיעה היתה כרוכה בסכנה ובפחד גדול, שמא יפגשו בדרך ליגיון של הצבא והם יגייסו אותם במקום. | בין כה וכה, ידידי הרבנים שנאסרו, השיגו סכומי כסף ונתנום למושל. בעקבות זאת החליט המושל שכל הרבנים יסעו לעכו כדי לחדש את תעודות הרבנים שלהם. אולם הנסיעה היתה כרוכה בסכנה ובפחד גדול, שמא יפגשו בדרך ליגיון של הצבא והם יגייסו אותם במקום. | ||