39,916
עריכות
מ (החלפת טקסט – "תורת החסידות " ב־"תורת החסידות ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "מלמד " ב־"מלמד ") |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
רבי דובער נולד לר' אברהם וחוה בעיירה [[לוקאטש]] שליד העיר [[רובנו]] ב[[אוקראינה]], אין מסורת חב"דית על תאריך לידתו{{הערה|1=יש המשערים שנולד בשנת ה'תס"ד (1704)(ראה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5695&hilite=e5b52346-8bc9-4fc6-99d5-46cd0008ec21&st=%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93+%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA+%D7%AA%D7%A1%22%D7%93&pgnum=40 אהלי צדיקים]). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת"ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ"ח (1698). לפי מסורת זו האחרונה היה ממש בן גילו של רבו הבעש"ט, ויש האומרים שהיה גם מבוגר ממנו.}}. אביו היה מיוחס עד לר' [[יוחנן הסנדלר]]. התפרנס בדוחק מהיותו מלמד ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל [[פני יהושע]]). | רבי דובער נולד לר' אברהם וחוה בעיירה [[לוקאטש]] שליד העיר [[רובנו]] ב[[אוקראינה]], אין מסורת חב"דית על תאריך לידתו{{הערה|1=יש המשערים שנולד בשנת ה'תס"ד (1704)(ראה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5695&hilite=e5b52346-8bc9-4fc6-99d5-46cd0008ec21&st=%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93+%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA+%D7%AA%D7%A1%22%D7%93&pgnum=40 אהלי צדיקים]). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת"ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ"ח (1698). לפי מסורת זו האחרונה היה ממש בן גילו של רבו הבעש"ט, ויש האומרים שהיה גם מבוגר ממנו.}}. אביו היה מיוחס עד לר' [[יוחנן הסנדלר]]. התפרנס בדוחק מהיותו [[מלמד]] ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל [[פני יהושע]]). | ||
רבי דובער [[נישואין|נשא]] את מרת קיילא ולאחר נישואיו שימש | רבי דובער [[נישואין|נשא]] את מרת קיילא ולאחר נישואיו שימש כ[[מלמד]] ב[[מזריטש]] ומקביל החל ללמוד את [[תורת הקבלה]]. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין ולאחר מכן גם בקוריץ ובדובנא. המגיד חי בבית קטן ורעוע והיה חולה מאוד ברגליו. במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה. | ||
כשהגיע [[הבעל שם טוב]] אל ה"פני יהושע" אמר לו שיודיע למגיד שלא יוכל להבריא ברגליו עד שיבוא אליו{{הערה|יש לציין שעד סוף ימיו סבל הרב המגיד ברגליו ומתואר שהיה הולך עם קב.}}. בעצת מורו החליט להגיע ל[[מז'יבוז]]', עיירתו של הבעל שם טוב ושם נעשה לחסיד ולתלמיד מובהק שלו. הבעל שם טוב הבטיח למגיד שייוולד לו בן גדול ומהולל. בשנת [[תק"א]] נולד בנם ר' [[אברהם המלאך]]. | כשהגיע [[הבעל שם טוב]] אל ה"פני יהושע" אמר לו שיודיע למגיד שלא יוכל להבריא ברגליו עד שיבוא אליו{{הערה|יש לציין שעד סוף ימיו סבל הרב המגיד ברגליו ומתואר שהיה הולך עם קב.}}. בעצת מורו החליט להגיע ל[[מז'יבוז]]', עיירתו של הבעל שם טוב ושם נעשה לחסיד ולתלמיד מובהק שלו. הבעל שם טוב הבטיח למגיד שייוולד לו בן גדול ומהולל. בשנת [[תק"א]] נולד בנם ר' [[אברהם המלאך]]. | ||
שורה 17: | שורה 17: | ||
מבית מדרשו של המגיד יצאה "העליה החסידית הגדולה", גדולים וחשובים מתלמידיו שעלו להתיישב בארץ הקודש. הרב המגיד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו. | מבית מדרשו של המגיד יצאה "העליה החסידית הגדולה", גדולים וחשובים מתלמידיו שעלו להתיישב בארץ הקודש. הרב המגיד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו. | ||
המגיד חיבב מאוד את תלמידו רבי שניאור זלמן, מי שהיה לימים [[אדמו"ר הזקן]] והושיבו ללמוד עם בנו ר' [[אברהם המלאך]], היו לו זמנים קבועים שהיה מלמד ב[[יחידות]] את [[אדמו"ר הזקן]] ובחר בו לחבר את ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]. רק שניים מתלמידיו, רבי שניאור זלמן ו[[חיים וואלפער|הרב מוולפע]] (יש אומרים שגם רבי מנחם מענדל מוויטבסק) קבלו את תורתו בשלמות{{דרוש מקור}}. חסידיו נהגו לנגן בנוכחותו את ניגון "[[ג' תנועות (ניגון)|ג' תנועות]]". | המגיד חיבב מאוד את תלמידו רבי שניאור זלמן, מי שהיה לימים [[אדמו"ר הזקן]] והושיבו ללמוד עם בנו ר' [[אברהם המלאך]], היו לו זמנים קבועים שהיה [[מלמד]] ב[[יחידות]] את [[אדמו"ר הזקן]] ובחר בו לחבר את ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]. רק שניים מתלמידיו, רבי שניאור זלמן ו[[חיים וואלפער|הרב מוולפע]] (יש אומרים שגם רבי מנחם מענדל מוויטבסק) קבלו את תורתו בשלמות{{דרוש מקור}}. חסידיו נהגו לנגן בנוכחותו את ניגון "[[ג' תנועות (ניגון)|ג' תנועות]]". | ||
בשנת [[תק"ל]] דיברו לשון הרע בפני הגר"א מוילנה על המגיד ותלמידיו והגר"א לתומו קיבל את עדותם וציווה להתרחק מהחסידים. | בשנת [[תק"ל]] דיברו לשון הרע בפני הגר"א מוילנה על המגיד ותלמידיו והגר"א לתומו קיבל את עדותם וציווה להתרחק מהחסידים. |
עריכות