קריאת שמע: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  26 באוגוסט 2016
מ
החלפת טקסט – "מחשבה " ב־"מחשבה "
מ (החלפת טקסט – "ראו עוד" ב־"ראו גם")
מ (החלפת טקסט – "מחשבה " ב־"מחשבה ")
שורה 8: שורה 8:
ב[[זוהר הקדוש]] מובא על הפסוק "אכלתי יערי עם דבשי{{הערה|1=[[שיר השירים]].}}, זו קריאת שמע.  
ב[[זוהר הקדוש]] מובא על הפסוק "אכלתי יערי עם דבשי{{הערה|1=[[שיר השירים]].}}, זו קריאת שמע.  


ההסבר לכך הוא, מכיון ששעת קריאת שמע הוא זמן ה[[התבוננות]] באלוקות, דבר המביא ל[[תענוג]] נפלא. ענין זה מרומז גם בפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך", שהאלוקות היא אצלו בבחינת הרחבת ה[[לב]] וה[[תענוג]], דבר ה[[משפיע]] על שלושת [[לבושי הנפש]] - [[מחשבה דבור ומעשה]] - "ובכל נפשך"{{הערה|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות זכירת ומחיית עמלק.}}.
ההסבר לכך הוא, מכיון ששעת קריאת שמע הוא זמן ה[[התבוננות]] באלוקות, דבר המביא ל[[תענוג]] נפלא. ענין זה מרומז גם בפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך", שהאלוקות היא אצלו בבחינת הרחבת ה[[לב]] וה[[תענוג]], דבר ה[[משפיע]] על שלושת [[לבושי הנפש]] - [[[[מחשבה]] דבור ומעשה]] - "ובכל נפשך"{{הערה|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות זכירת ומחיית עמלק.}}.


בקריאת שמע נאמרים שלוש פרשיות: פרשיית "ואהבת", פרשיית "והיה אם שמוע", ופרשיית ציצית. מבואר כי פרשיית "ואהבת" הוא בבחינת [[חסד]], לעומת פרשיית "והיה אם שמוע" שהיא בבחינת [[גבורה]]. אף על פי כן מבואר כי פרשיית "ואהבת" היא בבחינת [[שם מ"ב]], שהוא שם בבחינת [[גבורה]], ופרשיית "והיה אם שמוע" בבחינת [[שם ע"ב (ע"ב תיבות)|שם ע"ב]], שהוא בבחינת [[חסד]]. ומבואר כי זהו ענין [[אחליפו דוכתייהו]], ש[[אורות]] הגבורה בכלי החסד, ואורות החסד בכלי הגבורה.  
בקריאת שמע נאמרים שלוש פרשיות: פרשיית "ואהבת", פרשיית "והיה אם שמוע", ופרשיית ציצית. מבואר כי פרשיית "ואהבת" הוא בבחינת [[חסד]], לעומת פרשיית "והיה אם שמוע" שהיא בבחינת [[גבורה]]. אף על פי כן מבואר כי פרשיית "ואהבת" היא בבחינת [[שם מ"ב]], שהוא שם בבחינת [[גבורה]], ופרשיית "והיה אם שמוע" בבחינת [[שם ע"ב (ע"ב תיבות)|שם ע"ב]], שהוא בבחינת [[חסד]]. ומבואר כי זהו ענין [[אחליפו דוכתייהו]], ש[[אורות]] הגבורה בכלי החסד, ואורות החסד בכלי הגבורה.  

תפריט ניווט