12,050
עריכות
בית כנסת גאולת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אלול " ב־"אלול "
מ (החלפת טקסט – " תרצ"ג " ב־" תרצ"ג ") |
מ (החלפת טקסט – "אלול " ב־"אלול ") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בשנים 1912-1913 יזמו בעלי סדנאות ובתי מלאכה משפחתיים, ובראשם [[מתתיהו וינוקור]] ו[[מנחם שיינקין]] רכישת קרקע מצפון-מזרח לשכונת "[[אחוזת בית]]", במקום שנקרא תחילה "שכונת מחניים". הקמת השכונה התאפשרה רק אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]]. | בשנים 1912-1913 יזמו בעלי סדנאות ובתי מלאכה משפחתיים, ובראשם [[מתתיהו וינוקור]] ו[[מנחם שיינקין]] רכישת קרקע מצפון-מזרח לשכונת "[[אחוזת בית]]", במקום שנקרא תחילה "שכונת מחניים". הקמת השכונה התאפשרה רק אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]]. | ||
בשנת 1927 הקימו התושבים בית כנסת בשכונה בעשר שנותיו הראשונות פעל בית הכנסת בצריף, עד שהצליחו מתפלליו לגייס תרומות לבניין הקבע ונידבו מיכולותיהם המקצועיות לבניית בית הכנסת המרכזי "גאולת ישראל" שהחל להיבנות בשנת [[תרצ"ג]] 1933. ביום י"ח | בשנת 1927 הקימו התושבים בית כנסת בשכונה בעשר שנותיו הראשונות פעל בית הכנסת בצריף, עד שהצליחו מתפלליו לגייס תרומות לבניין הקבע ונידבו מיכולותיהם המקצועיות לבניית בית הכנסת המרכזי "גאולת ישראל" שהחל להיבנות בשנת [[תרצ"ג]] 1933. ביום י"ח ב[[אלול]] 1937 נחנך מבנה הקבע. | ||
מאז ימי בית הכנסת הראשונים הובטחו מסגרות הלימוד למבוגרים ולנשים וגם כיום מתקיימים בבית הכנסת שיעורי תורה למבוגרים (במסגרת כולל תפארת זקנים) ולנשים. לתורה עולים בני מצווה וחתנים, נכדים ונינים לחבורת המייסדים. | מאז ימי בית הכנסת הראשונים הובטחו מסגרות הלימוד למבוגרים ולנשים וגם כיום מתקיימים בבית הכנסת שיעורי תורה למבוגרים (במסגרת כולל תפארת זקנים) ולנשים. לתורה עולים בני מצווה וחתנים, נכדים ונינים לחבורת המייסדים. | ||