12,050
עריכות
בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " חסידות חב"ד" ב־" חסידות חב"ד"
מ (החלפת טקסט – "תורת החסידות " ב־"תורת החסידות ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – " חסידות חב"ד" ב־" חסידות חב"ד") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בית כנסת חב"ד '''אהל יצחק''' (ידוע גם בכינוי: '''בעל התניא שול''' על שם [[רחוב בעל התניא (ירושלים)|הרחוב בו הוא שוכן]]), הוא בית הכנסת של חסידי חב"ד בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]], והינו בית הכנסת החב"די העתיק ביותר בארץ ישראל{{הערה|קדמו לו [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת 'צמח צדק' בצפת]] ו[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת 'צמח צדק' בירושלים]], אך אף שבתי כנסת אלו שרדו את כל המאורעות לאורך השנים - במשך שנים רבות היו שוממים.}}. | בית כנסת חב"ד '''אהל יצחק''' (ידוע גם בכינוי: '''בעל התניא שול''' על שם [[רחוב בעל התניא (ירושלים)|הרחוב בו הוא שוכן]]), הוא בית הכנסת של חסידי חב"ד בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]], והינו בית הכנסת החב"די העתיק ביותר בארץ ישראל{{הערה|קדמו לו [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת 'צמח צדק' בצפת]] ו[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת 'צמח צדק' בירושלים]], אך אף שבתי כנסת אלו שרדו את כל המאורעות לאורך השנים - במשך שנים רבות היו שוממים.}}. | ||
בית הכנסת מהווה מרכז להפצת מעיינות תורת חסידות חב"ד, ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורים ב[[תורת החסידות]] לאורך כל ימות השנה. | בית הכנסת מהווה מרכז להפצת מעיינות תורת [[חסידות חב"ד]], ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורים ב[[תורת החסידות]] לאורך כל ימות השנה. | ||
==רקע היסטורי== | ==רקע היסטורי== | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בשנים הראשונות לקיומו של בית הכנסת רוב המתפללים בו היו [[חסידות חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעוד חסידי ליובאוויטש התרכזו ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר העתיקה. | בשנים הראשונות לקיומו של בית הכנסת רוב המתפללים בו היו [[חסידות חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעוד חסידי ליובאוויטש התרכזו ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר העתיקה. | ||
עם דעיכתה של חסידות קאפוסט, בעקבות פטירתם של האדמו"רים שניהלו את השושלת ביד רמה, לקח על עצמו הרב [[יהודה לייב סלונים]] את ניהול בית הכנסת ודאג לארגן בו שיעורים והתוועדויות ברוח חסידות חב"ד והפיח בו רוח חיים חסידית. | עם דעיכתה של חסידות קאפוסט, בעקבות פטירתם של האדמו"רים שניהלו את השושלת ביד רמה, לקח על עצמו הרב [[יהודה לייב סלונים]] את ניהול בית הכנסת ודאג לארגן בו שיעורים והתוועדויות ברוח [[חסידות חב"ד]] והפיח בו רוח חיים חסידית. | ||
בעקבות הפרעות של הערבים בשנים שקדמו לכינונה של מדינת ישראל, שכנה במשך תקופה ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במבנה בית הכנסת{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' אגרת ב'תנז: "אל ידידנו אנ"ש מתפללי בהכנ"ס חב"ד ב"מאה שערים".. בנועם קבלתי את המברקה שבה מודיעים לי על אודות מילוי בקשתי להכניס את ישיבת "תורת אמת" יצ"ו לבהכנ"ס".}}, הן משום שנחשב לבטוח יותר, והן משום שבאותה שעה לא היה עדיין לישיבה מבנה של קבע. | בעקבות הפרעות של הערבים בשנים שקדמו לכינונה של מדינת ישראל, שכנה במשך תקופה ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במבנה בית הכנסת{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' אגרת ב'תנז: "אל ידידנו אנ"ש מתפללי בהכנ"ס חב"ד ב"מאה שערים".. בנועם קבלתי את המברקה שבה מודיעים לי על אודות מילוי בקשתי להכניס את ישיבת "תורת אמת" יצ"ו לבהכנ"ס".}}, הן משום שנחשב לבטוח יותר, והן משום שבאותה שעה לא היה עדיין לישיבה מבנה של קבע. | ||