12,050
עריכות
פישל וינגרטן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "תורת החסידות " ב־"תורת החסידות "
מ (החלפת טקסט – " תניא " ב־" תניא ") |
מ (החלפת טקסט – "תורת החסידות " ב־"תורת החסידות ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
רבי יצחק וינגרטן היה יהודי מפורסם בירושלים, ולא השתייך ל[[חסידות חב"ד]], חיבר ספרים רבים ושמו נודע בשערים. על [[הרבי מליובאוויטש]] אמר: "זכיה היא לנו שאנו תחת כיפת השמים עם [[צדיק]] נשגב זה". | רבי יצחק וינגרטן היה יהודי מפורסם בירושלים, ולא השתייך ל[[חסידות חב"ד]], חיבר ספרים רבים ושמו נודע בשערים. על [[הרבי מליובאוויטש]] אמר: "זכיה היא לנו שאנו תחת כיפת השמים עם [[צדיק]] נשגב זה". | ||
רבי פישל היה מגדולי מפיצי [[תורת החסידות]] בכלל ו[[תורת חסידות חב"ד]] בפרט, בכל דרך אפשרית, ותמיד היה אומר, כי לא ניתן להבין את תורת החסידות אלא למי שעוסק בתורת חסידות חב"ד. כן היה אומר: {{ציטוטון|{{מונחון|דו"ק|דייק וקל}} ותמצא, כי מי שמזלזל ברבי מליובאוויטש, אינו מאמין בשום רבי, וגם ב[[בעל שם טוב]] אינו מאמין}}. | רבי פישל היה מגדולי מפיצי [[תורת החסידות]] בכלל ו[[תורת חסידות חב"ד]] בפרט, בכל דרך אפשרית, ותמיד היה אומר, כי לא ניתן להבין את [[תורת החסידות]] אלא למי שעוסק בתורת חסידות חב"ד. כן היה אומר: {{ציטוטון|{{מונחון|דו"ק|דייק וקל}} ותמצא, כי מי שמזלזל ברבי מליובאוויטש, אינו מאמין בשום רבי, וגם ב[[בעל שם טוב]] אינו מאמין}}. | ||
==התקרבותו לחב"ד== | ==התקרבותו לחב"ד== | ||
על תחילת התקרבותו לחסידות חב"ד סיפר, כי הוא היה מזועזע מהזלזול בה מתייחסים במקומות רבים לתורת החסידות, כאשר יש החושבים | על תחילת התקרבותו לחסידות חב"ד סיפר, כי הוא היה מזועזע מהזלזול בה מתייחסים במקומות רבים לתורת החסידות, כאשר יש החושבים ש[[תורת החסידות]] שייכת רק לאנשים מסוימים, פשוטי עם או דווקא לעילוים, או חלילה שהיתה שייכת רק לתקופה מסוימת, עד שהגיע לבית כנסת של חסידי חב"ד שם שמע כי שרים את השיר "[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]] לכשיפוצו מעיינותיך חוצה" והחליט כי כאן מקומו, במקום בו מכריזים כי {{ציטוטון|[[תורת החסידות]] היא נצחית וקיימת לעד ולנצח נצחים}} (כדברי [[אדמו"ר הרש"ב]]). | ||
הוא סיפר כי אצל רבו, [[הבית ישראל]], היו מרגישים אורות עליונים בחוש ממש. למשל הוא סיפר כי ביום הראשון של [[חנוכה]] היו מרגישים אור מסוים, ביום השני אור אחר וכו'. באותם ימים עדיין לא עסק בפנימיות תורת החסידות, אך הוא שאל את אביו האם קיימות בחינות כאלו וכאלו ב[[קבלה]], לפי ההרגשים אותם חש, ואביו אישר לו כך אכן היום הראשון מכוון כנגד בחינה זו ([[חסד]]), השני כנגד בחינה אחרת ([[גבורה]]) וכן הלאה. | הוא סיפר כי אצל רבו, [[הבית ישראל]], היו מרגישים אורות עליונים בחוש ממש. למשל הוא סיפר כי ביום הראשון של [[חנוכה]] היו מרגישים אור מסוים, ביום השני אור אחר וכו'. באותם ימים עדיין לא עסק בפנימיות תורת החסידות, אך הוא שאל את אביו האם קיימות בחינות כאלו וכאלו ב[[קבלה]], לפי ההרגשים אותם חש, ואביו אישר לו כך אכן היום הראשון מכוון כנגד בחינה זו ([[חסד]]), השני כנגד בחינה אחרת ([[גבורה]]) וכן הלאה. | ||