12,050
עריכות
גאווה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "תורת החסידות " ב־"תורת החסידות "
מ (החלפת טקסט – "עשיר " ב־"עשיר ") |
מ (החלפת טקסט – "תורת החסידות " ב־"תורת החסידות ") |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==הצדדים החיוביים בגאווה== | ==הצדדים החיוביים בגאווה== | ||
תורת החסידות הרואה בכל דבר בעולם תערובות של טוב ורע, רואה גם את הצדדים החיוביים שבגאווה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/25/151.htm שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] תשי"א].}}, ומלמדת את האדם להשתמש במידה זו בצורה נכונה על ידי שהוא מפנה אותה לגאווה חיובית על ההישגים הרוחניים שלו. | [[תורת החסידות]] הרואה בכל דבר בעולם תערובות של טוב ורע, רואה גם את הצדדים החיוביים שבגאווה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/25/151.htm שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] תשי"א].}}, ומלמדת את האדם להשתמש במידה זו בצורה נכונה על ידי שהוא מפנה אותה לגאווה חיובית על ההישגים הרוחניים שלו. | ||
אצל חסידים מקובל לספר על ר' [[מרדכי מליעפלי]] שהשתמש במידת הגאווה בכדי להציל את עצמו מהניסיונות שה[[יצר הרע]] העמיד לפניו, כשאמר לעצמו: "אני מגדולי החסידים של אדמו"ר הזקן, אדם [[עשירות|עשיר]] ומכובד, לא מתאים לי שאעבור עבירה"{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] חלק א' פכ"ו (עד, א).}}. | אצל חסידים מקובל לספר על ר' [[מרדכי מליעפלי]] שהשתמש במידת הגאווה בכדי להציל את עצמו מהניסיונות שה[[יצר הרע]] העמיד לפניו, כשאמר לעצמו: "אני מגדולי החסידים של אדמו"ר הזקן, אדם [[עשירות|עשיר]] ומכובד, לא מתאים לי שאעבור עבירה"{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] חלק א' פכ"ו (עד, א).}}. | ||
===הכרה במעלות עצמו=== | ===הכרה במעלות עצמו=== | ||
בשונה מהתכונה השלילית של גאווה, תורת החסידות מעודדת את האדם להכיר במעלות, עצמו, ולא רואה בכך דבר שלילי, [[אדמו"ר הריי"צ]] ניסח זאת במילים: {{ציטוטון|כשם שצריכים לידע חסרונות עצמו, כך צריכים לידע מעלות עצמו}}{{הערה|ספר השיחות [[תרפ"ז]] עמוד 114.}}. | בשונה מהתכונה השלילית של גאווה, [[תורת החסידות]] מעודדת את האדם להכיר במעלות, עצמו, ולא רואה בכך דבר שלילי, [[אדמו"ר הריי"צ]] ניסח זאת במילים: {{ציטוטון|כשם שצריכים לידע חסרונות עצמו, כך צריכים לידע מעלות עצמו}}{{הערה|ספר השיחות [[תרפ"ז]] עמוד 114.}}. | ||
ההסבר לכך הוא, שכאדם האדם מכיר בכך שכל המעלות וההצלחות שלו ניתנו לו בסיוע מלמעלה, הוא לא מתגאה ולא מרגיש עצמו את עצמו נעלה יותר מאנשים אחרים, מכיון שהוא יודע שמעלות אלו אינם שייכות אליו, ובאם מעלות אלו היו ניתנות ליהודי אחר - היהודי השני היה מנצל מעלות אלו בצורה טובה יותר{{הערה|להרחבה, ראו [[לקוטי שיחות]] חלק לח, עמוד 41 ואילך.}}. | ההסבר לכך הוא, שכאדם האדם מכיר בכך שכל המעלות וההצלחות שלו ניתנו לו בסיוע מלמעלה, הוא לא מתגאה ולא מרגיש עצמו את עצמו נעלה יותר מאנשים אחרים, מכיון שהוא יודע שמעלות אלו אינם שייכות אליו, ובאם מעלות אלו היו ניתנות ליהודי אחר - היהודי השני היה מנצל מעלות אלו בצורה טובה יותר{{הערה|להרחבה, ראו [[לקוטי שיחות]] חלק לח, עמוד 41 ואילך.}}. | ||