39,916
עריכות
תיקון חצות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תקון חצות''' הוא סדר מזמורי תהילים ותפילות שאומרים יהודים יראי שמים המשתתפים בצער השכינה הקדושה בגלותה, בשעת חצות הלילה. | '''תקון חצות''' הוא סדר מזמורי תהילים ותפילות שאומרים יהודים יראי שמים המשתתפים בצער השכינה הקדושה בגלותה, בשעת חצות הלילה כנפסק בשולחן ערוך "ראוי לכל ירא שמים שיהא מצטער על צער השכינה". | ||
אצל החסידים, המשתתפים תמיד עם צער השכינה, תיקון חצות היה ועדיין הינו מנהג נפוץ, אשר נהגו בו כל תלמידי הבעל שם טוב. בזמן ראשית ה[[התנגדות לחסידות]] היתה אמירת תיקון חצות סמל וסימן להשתייכות לתנועת החסידות ועילה לרדיפות אכזריות. | אצל החסידים, המשתתפים תמיד עם צער השכינה, תיקון חצות היה ועדיין הינו מנהג נפוץ, אשר נהגו בו כל תלמידי הבעל שם טוב. בזמן ראשית ה[[התנגדות לחסידות]] היתה אמירת תיקון חצות סמל וסימן להשתייכות לתנועת החסידות ועילה לרדיפות אכזריות. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
יש שסוברים שזמן אמירת התיקון אינו דוקא בחצות הלילה אלא מחצות הלילה והלאה. בימי בין המצרים יש הנוהגים לומר תיקון גם בחצות היום על פי הוראת האר"י הק'. | יש שסוברים שזמן אמירת התיקון אינו דוקא בחצות הלילה אלא מחצות הלילה והלאה. בימי בין המצרים יש הנוהגים לומר תיקון גם בחצות היום על פי הוראת האר"י הק'. | ||
בזמן אמירת התיקון יש לאדם לבכות על צער השכינה הקדושה, אך לאחריה עליו להתחזק בשמחה כדי לעבוד את ה' בשמחה, ולכן אומרים לאחר התיקון מזמור נ"א בתהילים בה נאמר "תשמיעני ששון ושמחה"{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו]]}}. | בזמן אמירת התיקון יש לאדם לבכות על צער השכינה הקדושה, אך לאחריה עליו להתחזק בשמחה כדי לעבוד את ה' בשמחה, ולכן אומרים לאחר התיקון מזמור נ"א בתהילים בה נאמר "תשמיעני ששון ושמחה"{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו]]}}, אך אין אומרים מזמור זה בימים שאין אומרים בהם תחנון.{{הערה|1=היום יום כ"ח אדר א'.}} | ||
==לאחר התיקון== | ==לאחר התיקון== | ||
אמר אדמו"ר הרש"ב: "כשמנגנים את ה[[ניגון ארבע בבות]] בהתעוררות פנימית, זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים." | אמר אדמו"ר הרש"ב: "כשמנגנים את ה[[ניגון ארבע בבות]] בהתעוררות פנימית, זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים." | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||