12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – "עץ הדעת " ב־"עץ הדעת ") |
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".") |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
עם הגעתו של [[האר"י]] לצפת הפך הרמ"ק לרבו במשך תקופה קצרה עד לפטירתו של הרמ"ק בכ"ג תמוז ה'ש"ל ([[1570]]). עם פטירתו נחשב [[האר"י]] ליורשו הרוחני וממשיך דרכו | עם הגעתו של [[האר"י]] לצפת הפך הרמ"ק לרבו במשך תקופה קצרה עד לפטירתו של הרמ"ק בכ"ג תמוז ה'ש"ל ([[1570]]). עם פטירתו נחשב [[האר"י]] ליורשו הרוחני וממשיך דרכו | ||
כאשר הספיד אותו [[האריז"ל]] אמר עליו את הפסוק: "כי יהיה באיש חטא משפט מוות ....ותלית אותו על העץ" אין מיתה בלא חטא, אם כן כיצד יתכן שרבי משה הסתלק? אלא יש לתלות את סיבת מיתתו בעוון [[עץ הדעת]] של[[אדם הראשון]] שבגללו באה מתה לעולם וזהו:"ותלית אותו על העץ" .{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=2c99718c-fe77-4aca-b047-8d8cf87dd6a5&st=%D7%A8%D7%9E%22%D7%A7&pgnum=145 שיחות קודש [[תשמ"א]] חלק ב']}} | כאשר הספיד אותו [[האריז"ל]] אמר עליו את הפסוק: "כי יהיה באיש חטא משפט מוות....ותלית אותו על העץ" אין מיתה בלא חטא, אם כן כיצד יתכן שרבי משה הסתלק? אלא יש לתלות את סיבת מיתתו בעוון [[עץ הדעת]] של[[אדם הראשון]] שבגללו באה מתה לעולם וזהו:"ותלית אותו על העץ".{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=2c99718c-fe77-4aca-b047-8d8cf87dd6a5&st=%D7%A8%D7%9E%22%D7%A7&pgnum=145 שיחות קודש [[תשמ"א]] חלק ב']}} | ||
רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.{{הערה|1=סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא ב[[שיחות קודש]] שם.}} | רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.{{הערה|1=סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא ב[[שיחות קודש]] שם.}} |