39,916
עריכות
(יצירת דף עם התוכן "'''ליטא''' היא מדינה עצמאית הסמוכה לרוסיה, ואשר היתה בעבר חלק מברית המועצות. שמה של מדי...") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
זרם החסידים שהלך והתגבר, הפך את קבלת החסידים ליחידות פרטית למשימה בלתי אפשרית, וזקני החסידים התכנסו כדי לטכס עצה כיצד להפחית את עומס המבקשים להיכנס ל[[יחידות]], ובסופו של דבר הוציאו רשימת תקנות מגבילות, שקיבלו את השם [[תקנות ליאזנא]] מכיון שתוקנו כאשר התיישב אדמו"ר הזקן בליאזנה בשנת [[תקמ"ג]]{{הערה|שם עמ' 35.}}. | זרם החסידים שהלך והתגבר, הפך את קבלת החסידים ליחידות פרטית למשימה בלתי אפשרית, וזקני החסידים התכנסו כדי לטכס עצה כיצד להפחית את עומס המבקשים להיכנס ל[[יחידות]], ובסופו של דבר הוציאו רשימת תקנות מגבילות, שקיבלו את השם [[תקנות ליאזנא]] מכיון שתוקנו כאשר התיישב אדמו"ר הזקן בליאזנה בשנת [[תקמ"ג]]{{הערה|שם עמ' 35.}}. | ||
==שווינצאן== | ==עיירות בליטא== | ||
{{ערך מורחב|ערך=שווינציאן]]}} | ===וילנא=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ווילנא]] | |||
[[קובץ:וילנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיר וילנא כיום בתצלום אוירי]] | |||
[[קובץ:תומכי תמימים וילנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום נדיר של תלמידי סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר בזמן [[השואה]]]] | |||
וילנא (באנגלית: '''Vilnius''', ברוסית: '''Вильнюс'''; בפולנית: '''Wilno''') היא עיר הבירה של מדינת ליטא. לעיר היה מעמד תורני חשוב, והיא נודעה בעיקר בזכות [[הגאון מוילנא]] שפעל בעיר בין השנים [[ה'ת"פ]]-[[ה'תקנ"ח]]. העיר כונתה בפי היהודים בתואר "ירושלים דליטא", והיוותה את המרכז העיקרי להתנגדות החריפה לתנועת החסידות. | |||
===שווינצאן=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[שווינציאן]]}} | |||
'''שווינציאן''' - עיר מחוזית בגלילות [[וילנה]] שבליטא, שמסביבה עשרות עיירות קטנות. העיר שווינציאן מוזכרת רבות בתולדות ימי החסידים שכתב כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. | '''שווינציאן''' - עיר מחוזית בגלילות [[וילנה]] שבליטא, שמסביבה עשרות עיירות קטנות. העיר שווינציאן מוזכרת רבות בתולדות ימי החסידים שכתב כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
שורה 21: | שורה 28: | ||
בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד ה[[משפיע]] הרב [[יהושע אייזיק ברוך]]{{הערה|נרצח ב[[גטו קובנה|גטו]]}}. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרב [[סנדר בלוי]]. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים. | בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד ה[[משפיע]] הרב [[יהושע אייזיק ברוך]]{{הערה|נרצח ב[[גטו קובנה|גטו]]}}. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרב [[סנדר בלוי]]. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים. | ||
===ראשיק=== | |||
העיירה '''ראקשיק''' (בשפת המקור: '''Rokiškis''' ('''רוֹקישקיס'''){{הערה|מכונה גם: ראקישוק, ראקישאק, ראקישיק.}}) היא עיר בצפון מזרח ליטא, הממוקמת בקרבת הגבול עם לטביה{{הערה|במחוז פוניבז'.}}. בעבר פעלה בעיר קהילה חב"דית גדולה, והרב [[שמואל לויטין]] אף כיהן בה כרב עיר. בשנת [[תרצ"א]] זכו החסידים בעיר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|יערוך ביקור מיוחד בעיר]] וישהה בה במשך תשעה ימים. | |||
ההתיישבות הראשונה במקום היתה בסביבות שנת ה'רנ"ט (1499), כאשר כשלושים שנה מאוחר יותר דוכס [[ליטא]] נתן את האחוזה במתנה למשפחת נסיכי קרוסינסקי, שעל שמם נקרא שם העיר. | |||
בשנת [[תרל"ג]] החלה ההתיישבות בעיר לצבור תאוצה בעקבות תחנת רכבת שהוקמה בה, וכן הקהילה היהודית הכפילה את עצמה פי ארבעה ומנתה קרוב ל-2000 איש, שהיוו שבעים וחמש אחוז מתושבי העיר. | |||
עקב קרבתה של העיר לגבול, במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] ברחו רוב יהודי אל עומק שטחה של רוסיה, אך רבים מהם חזרו לעיר לאחר סיומה של המלחמה כך שהקהילה היהודית מנתה עדיין למעלה מאלפיים איש. | |||
בעשור שלאחר מכן בעקבות קשיים כלכליים עזבו אחוזים רבים מהקהילה את העיר והיגרו למדינות שונות, בהם דרום אפריקה, ארצות הברית וארץ ישראל, ואף על פי כן הצליחה הקהילה להמשיך ולהתפתח. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
==ראו עוד== | |||
*[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא]] | |||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולם]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולם]] |
עריכות