שבת נחמו: הבדלים בין גרסאות בדף

במפרשי התורה ודברי חז"ל ישנה התייחסות ללשון של כפל הנחמה בתחילת ההפטרה "נחמו נחמו עמי". אחד ההסברים לכפילות זו במדרש{{הערה|שם=ילקוט|ילקוט שמעוני ישעיה רמז תמה.}} הוא, שכפל הנחמה הוא כנגד שני [[בית המקדש|בתי המקדש]]: [[בית המקדש הראשון]] ו[[בית המקדש השני]]. הרבי מתייחס לכך ומסביר את הצורך בנחמה נפרדת על כל אחד מבתי המקדשות - כיון שלכל אחד מהם מעלה מיוחדת, והחידוש של [[בית המקדש השלישי]] הוא בכך שהוא כולל את כל המעלות{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=89&hilite= לקוטי שיחות חלק ט' שיחת ואתחנן ג'].}}.

הסבר נוסף לצורך בנחמה הכפולה הוא על פי הנאמר במדרש{{הערה|שם=ילקוט}} "לקו בכפלים ומתנחמים בכפלים". הרבי מסביר זאת, שבנוסף לעצם הצער של הירידה ב[[גלות]], מתווסף צער נוסף על חילול ה' ובזיון עם ישראל, ועל כך תהיה נחמה כפולה: נוסף על עצם הנחמה בכך שהירידה בגלות היא לצורך עליה, יתגלה שגם ההוספה והחורבן שבתוך הגלות גופא הוא כדי להגיע להוספה והידור בגאולה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16066&st=&pgnum=80&hilite= לקוטי שיחות חלק י"ט שיחת שבת נחמו].}}.

הסבר נוסף הוא, שכפילות של אותה מילה מראה על אינסופיות{{הערה|כדברי חז"ל על מקומות דומים לכך: "אפילו אלף פעמים", שזו לשון גוזמא שכוונתה גם על יותר מכך.}}, וכך גם בענייננו - הלשון "נחמו נחמו" מורה על כך שהנחמה היא נחמה אין-סופית.

הרבי מקשר{{הערה|ראו בהרחבה בשיחת שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו תשנ"א.}} את הנחמה האין סופית עם פרשת ואתחנן על יסוד דברי [[השל"ה]], שגם בה משה רבינו מבקש על הגאולה האין סופית.