39,916
עריכות
יהודה הבר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "תרע"ד " ב־"תרע"ד "
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "תרע"ד " ב־"תרע"ד ") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
נולד באיסרו חג הפסח תרס"א לאביו ר' אברהם יעקב המלמד בעיירה קרוסנילוקי. | נולד באיסרו חג הפסח תרס"א לאביו ר' אברהם יעקב המלמד בעיירה קרוסנילוקי. | ||
בגיל עשר, בשנת [[תרע"א]], התקבל לחדר ב[[ליובאוויטש]], בקיץ תרע"ד התקבל ללמוד אצל הרב [[שמואל ניסנוביץ]] (שמואל באריסאווער) בעיירה שצעדרין, אצלו קיבל את דרך הלימוד בדרכי ההגיון והסברה בסברות דקות, שבה דגל כל חייו וב[[תרע"ו]] התקבל לאולם הגדול{{הערה|ישיבת תומכי תמימים כללה כמה מחלקות: האולם הגדול שהיה חלקה העיקרי של הישיבה, שתי כתות קטנות לצעירים שהתקיימו בעיירות שצעדרין וקרמנצ'וג, וחדר לילדים שהיה גם כן בליובאוויטש.}}. ב[[תרע"ח]] עברה הישיבה יחד עם [[הרבי הרש"ב]] ל[[רוסטוב]]. לאחר סגירת הישיבה על ידי השלטון הקומוניסטי ב[[תרפ"א]] שימש כראש ישיבה בישיבות פולטבה, רוסטוב, נעוול וויטבסק. | בגיל עשר, בשנת [[תרע"א]], התקבל לחדר ב[[ליובאוויטש]], בקיץ [[תרע"ד]] התקבל ללמוד אצל הרב [[שמואל ניסנוביץ]] (שמואל באריסאווער) בעיירה שצעדרין, אצלו קיבל את דרך הלימוד בדרכי ההגיון והסברה בסברות דקות, שבה דגל כל חייו וב[[תרע"ו]] התקבל לאולם הגדול{{הערה|ישיבת תומכי תמימים כללה כמה מחלקות: האולם הגדול שהיה חלקה העיקרי של הישיבה, שתי כתות קטנות לצעירים שהתקיימו בעיירות שצעדרין וקרמנצ'וג, וחדר לילדים שהיה גם כן בליובאוויטש.}}. ב[[תרע"ח]] עברה הישיבה יחד עם [[הרבי הרש"ב]] ל[[רוסטוב]]. לאחר סגירת הישיבה על ידי השלטון הקומוניסטי ב[[תרפ"א]] שימש כראש ישיבה בישיבות פולטבה, רוסטוב, נעוול וויטבסק. | ||
בכסלו [[תרפ"ו]] [[נישואין|נשא]] את פריידא בתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]]{{הערה|בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)|לוי יצחק]] בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' אגרת א'שעג עמוד ער.}} רב העיר ראפקה, ואחותו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]], שהיה רב ב[[פריז]]. בשנים [[תרע"ח]]-[[תר"צ]] שימש כר"מ ומשגיח בישיבות תומכי תמימים בחרקוב, פאלטאווא, ובנֶווֶל, והיה מוסר שיעורים ב[[תניא]] לפני התלמידים. | בכסלו [[תרפ"ו]] [[נישואין|נשא]] את פריידא בתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]]{{הערה|בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)|לוי יצחק]] בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' אגרת א'שעג עמוד ער.}} רב העיר ראפקה, ואחותו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]], שהיה רב ב[[פריז]]. בשנים [[תרע"ח]]-[[תר"צ]] שימש כר"מ ומשגיח בישיבות תומכי תמימים בחרקוב, פאלטאווא, ובנֶווֶל, והיה מוסר שיעורים ב[[תניא]] לפני התלמידים. | ||