שינויים

הרב ברוך בר נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, על פי המקובל ברית המילה התקיימה ב[[חג הגאולה]] [[י"ט כסליו]]{{הערת שוליים|או בי"ח כסליו יומא דהילולא של ר"ב ממזיבוז'.}}, מסופר כי אביו נכנס לבית מדרש חסידי וראה [[חסידים]] מתוועדים אודות היומא דהילולא של רבי [[ברוך ממזיבוז']] שיום ההילולא שלו חל ב[[י"ח בכסליו]], ו[[המגיד ממזריטש]] שיומא דהילולא שלו חל ב[[חג הגאולה]] [[י"ט כסליו]], וכאשר שמע אודות גדלותם של שני ענקי עולם אלו, החליט לקרוא לבנו על שמם, ואכן הוא נקרא רבי "ברוך" על שמו של רבי ברוך ממזיבוז, ורבי "דוב בער"{{הערת שוליים|שמו השני ידוע בעולם כ"בער", אבל הוא עצמו נקרא רבי ברוך דוב בער, וגם באגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] נקרא כ"רבי ברוך דוב".}} על שמו של רבי [[דוב בער ממזריטש]].

הרב לייבוביץ' השתתף באחד ממסיבות [[י"ב תמוז]] בהשתתפות בעל הגאולה [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיירת הנופש דרוסעניק. רבי ברוך בער הגיע במיוחד לבקר את אדמו"ר הרהיי"צ, ובעת בואו שכב [[אדמו"ר הריי"צ]] לנוח, ולכן הורה לחתנו הרבי לקבל את רבי ברוך בער ולשוחח עימו עד קומו. והנוכחים התבטאו כי מסכתות [[בבלי]] ו[[ירושלמי]] ממש 'עפו' מפיהם בגאונות מפליאה{{הערת שוליים|רבי [[יהודה לייב סלונים]], [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 121, [[ימי מלך]].}}.

בשנת [[תרצ"ב]] נפגש עמו הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (20).]}} בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]]. על פגישה זו מסופר: כאשר הגיע [[הרבי]] לר' ברוך בער הקיפוהו תלמידי ישיבת קמניץ ו'התקיפוהו' בקושיות רבות בסוגיות הש"ס, אך הוא לא ענה. לאחר מכן נכנס הרבי לחדרו של ר' ברוך בער, מסר לו את דברי השליחות שנשלח מ[[אדמומאדמו"ר הריי"צ]] ויצא החוצה. לאחר יציאתו מהחדר, קרא הרבי לתלמידים וענה להם אחת לאחת בצורה גאונית על כל קושיותיהם. שאלו ר' ברוך בער שעמד וצפה מהצד "מעיקרא מאי קא-סבר ולבסוף מאי קא סבר?" ענה לו הרבי: כאשר הייתי ב[[שליחות]], לא רציתי להסיט את מעייני לכל דבר אחר".

כאשר בשנת [[תש"ב]] התאספו תלמידיו להנציח את זכרו ביומא דהילולא השני שלו, הם שלחו מכתב לאדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|1=מכתב זה נדפס בשלימותו ב[[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&hilite=bc669196-7ec3-44c9-8dd1-08bf15f2134e&st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%93%D7%95%D7%91&pgnum=143 חלק ו'].}}, שישתתף במעמד שהתקיים לזכרו, במכתב זה מכנה [[אדמו"ר הריי"צ]] את רבי ברוך בער בתואר "ידידי", ואף מתאר את שיחותיו הידועות שנשא בישיבה, בהם עורר על אהבת התורה וחיבת המצוות. [[אדמו"ר הריי"צ]] אף צירף באותו מכתב סכום כסף להשתתפות בהוצאות ההתכנסות.

בשנת [[תש"ד]], שלח שוב [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב ברכה{{הערת שוליים|1=נדפס ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=109&hilite= חל' ח' עמ' ע"א].}} לרגל ההתכנסות, ובו הוא מדגיש בראש המכתב מיד אחרי גאונותו העצומה, כי היה "בעל מידות נעימות". באותו מכתב מברכם [[אדמו"ר הריי"צ]] כי יזכו ללכת בעקבי תורתו ו"מידותיו הכי תרומיות", ובסוף המכתב הוא כולל את רבי ברוך בער בקרב "גאוני ישראל וצדיקי יסודי עולם".