39,916
עריכות
שיינא הורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ "
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבנית שיינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיינא הורנשטיין]] | [[קובץ:הרבנית שיינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיינא הורנשטיין]] | ||
[[קובץ:הרבנית שינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה שצולמה לפי ההשערה בשנת תרפ"ט{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77839 פרסום ראשון: הרבנית שיינא]}}]] | [[קובץ:הרבנית שינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה שצולמה לפי ההשערה בשנת תרפ"ט{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77839 פרסום ראשון: הרבנית שיינא]}}]] | ||
'''הרבנית שיינא הורנשטיין''' נולדה ב[[כ"א טבת תרס"ד]], ליל [[שבת]] קודש [[פרשת שמות]] בשנת [[תרס"ד]], בשעה שתים עשרה בלילה, לאביה | '''הרבנית שיינא הורנשטיין''' נולדה ב[[כ"א טבת תרס"ד]], ליל [[שבת]] קודש [[פרשת שמות]] בשנת [[תרס"ד]], בשעה שתים עשרה בלילה, לאביה אדמו"ר הריי"צ ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]]. | ||
במכתב של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] המבשר על לידתה של נכדתו {{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב|אגרות קודש]] חלק ד' עמוד .}} כותב "ונקרא שמה בישראל שיינא תחי'". וכך נקבע שמה בכתב - שיינא מלא בשני יודי"ן. | במכתב של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] המבשר על לידתה של נכדתו {{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב|אגרות קודש]] חלק ד' עמוד .}} כותב "ונקרא שמה בישראל שיינא תחי'". וכך נקבע שמה בכתב - שיינא מלא בשני יודי"ן. | ||
הרבנית שיינא נודעה בכשרונות נעלים ביותר, וכפי שכתב לה אביה כ"ק | הרבנית שיינא נודעה בכשרונות נעלים ביותר, וכפי שכתב לה אביה כ"ק אדמו"ר הריי"צ באחד ממכתביו {{הערה|[[ספר המאמרים תשי"א]] עמ' 122, תרגום חופשי מ[[אידיש]].}}: "הסבא (אינני יכול לכתבו עליו כפי שנהוג בדרך כלל לרשום על אלו שאינם חיים בגופם בעולם הזה, הוא חי בליבי ובמחשבתי, זהו הדבר היחיד שיכול להחזיק אותי בחיים, במכתבים גלויים מוכרחני לכתוב כמקובל, אבל האמת היא שהוא חי, הנה אני רואה אותו במחשבתי, והוא) אמר, שתהיי בריאה עם שנים מוצלחות, שיש לך חושים עדינים. "חושים עדינים" הוא תואר נכבד ביותר, ובייחוד כשהוא בא מאישיות מזהירה שכזו", הרבנית זכתה בייחוס ובכבוד השמור למועטים בלבד, שכן היא צאצאית ישירה לכל [[פורטל:נשיאי חב"ד|הנשיאים]] (מלבד גיסה - [[הרבי]]) ([[דור השביעי]]): אביה אדמו"ר הריי"צ (דור שישי), סבא [[אדמו"ר הרש"ב]] (דור חמישי), סבא רבא [[אדמו"ר המהר"ש]] (דור דביעי), סב סבא [[אדמו"ר הצמח צדק]] (דור שלישי), היא חימש של [[אדמו"ר האמצעי]] (דור שני) ונינת שני ניניו (רבי ישראל נח והרבנית רבקה) של [[אדמו"ר הזקן]] (דור ראשון). | ||
==ילדותה== | ==ילדותה== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
וסיים אז הרבי: אנו לא מפסיקים להתוועד, אנו בסך הכל עושים הפסקה עד ל[[התוועדות]] הבאה... | וסיים אז הרבי: אנו לא מפסיקים להתוועד, אנו בסך הכל עושים הפסקה עד ל[[התוועדות]] הבאה... | ||
ובמקום אחר מסופר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&st=&pgnum=104&hilite= ליקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 91].}}, שכאשר אביה | ובמקום אחר מסופר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&st=&pgnum=104&hilite= ליקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 91].}}, שכאשר אביה אדמו"ר הריי"צ שכר עבורה ועבור אחיותיה מלמד, נמנע אותו מלמד מלספר להן סיפורים "תמוהים", ו[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לפטר את המלמד מייד. את הסיבה לכך הסביר אדמו"ר הרש"ב: "צריך להתחיל דוקא עם אמונה וקבלת-עול ולא עם שכל; גם הענינים המובנים בשכל צריך לעשותם עם קבלת-עול. וכך הוא גם ענין החינוך: צריך לספר לילדים ענינים של מופתים, שהם למעלה מהשכל, וזה נוטע בם אמונה. והטענות שאין זה סדר, ולאיזה צורך צריך להתחיל עם ענינים המבהילים את הרעיון והדומה - באים מהיצר-הרע, המלך זקן וכסיל". | ||
== חתונתה == | == חתונתה == | ||
ב[[י"ח אייר תרצ"ב]] התקיימו קישורי התנאים שלה עם בן דודה הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (נכד אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל הורנשטיין]]. אימו, מרת [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]], הייתה בתו של כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]]. | ב[[י"ח אייר תרצ"ב]] התקיימו קישורי התנאים שלה עם בן דודה הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (נכד אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל הורנשטיין]]. אימו, מרת [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]], הייתה בתו של כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]]. | ||
ביום קישורי התנאים אמר כ"ק | ביום קישורי התנאים אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ [[מאמר]] חסידות [[ד"ה]] "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים". | ||
ביום [[י' סיון תרצ"ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב | ביום [[י' סיון תרצ"ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו"ר הריי"צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין". באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן. | ||
ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ישנם מספר מכתבים אליה ולחתנה, וגם הינם מוזכרים מספר פעמים באגרות אחרות (ראה לדוגמה אגרת תרכא שכתב [[הרבי הריי"צ]] להרבי: "מצורף לזה הנני שולח לך העתק מכ' לפרעסיץ, ותראנו גם לגיסך חתני היקר שי'". וראה גם אגרת תשנ ("חתני רמ"מ שי' הכהן סיפר לי בשם חתני הרב רמ"מ שי'..."), תרלז, ועוד). | ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ישנם מספר מכתבים אליה ולחתנה, וגם הינם מוזכרים מספר פעמים באגרות אחרות (ראה לדוגמה אגרת תרכא שכתב [[הרבי הריי"צ]] להרבי: "מצורף לזה הנני שולח לך העתק מכ' לפרעסיץ, ותראנו גם לגיסך חתני היקר שי'". וראה גם אגרת תשנ ("חתני רמ"מ שי' הכהן סיפר לי בשם חתני הרב רמ"מ שי'..."), תרלז, ועוד). | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
כשיצא [[הרבי הריי"צ]] מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם השניה]] לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שחתנו לא רצה להשאיר את אביו שלא היה בקו הבריאות באותה עת, לבדו (ונלב"ע זמן מה לאחר מכן). ולאחר מכן עלתה בעיה אחרת שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות [[הרבי הריי"צ]] ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה"ב]] הסכימה לתת גם לרמ"מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. | כשיצא [[הרבי הריי"צ]] מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם השניה]] לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שחתנו לא רצה להשאיר את אביו שלא היה בקו הבריאות באותה עת, לבדו (ונלב"ע זמן מה לאחר מכן). ולאחר מכן עלתה בעיה אחרת שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות [[הרבי הריי"צ]] ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה"ב]] הסכימה לתת גם לרמ"מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. | ||
כשהגיע | כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה"ב. | ||
הרבי הריי"צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ בהערה לאגרת ד'שנו). | הרבי הריי"צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ בהערה לאגרת ד'שנו). | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
בשלב מסויים הגיעו ידיעות לרבי על מותם על קידוש השם בטרבלינקה. | בשלב מסויים הגיעו ידיעות לרבי על מותם על קידוש השם בטרבלינקה. | ||
כדי שלא לצער את כ"ק | כדי שלא לצער את כ"ק אדמו"ר הריי"צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ"ז [[מנחם אב]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג): | ||
"הנני ממשיך בחקו"ד על דרך הנ"ל ולעת עתה אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי ה[[יאר צייט]] בימים הנ"ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ"ק מו"ח הרבי אינם יודעים על דרך זה | "הנני ממשיך בחקו"ד על דרך הנ"ל ולעת עתה אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי ה[[יאר צייט]] בימים הנ"ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ"ק מו"ח הרבי אינם יודעים על דרך זה | ||
אם יגלה את הנ"ל ללנדא (הכונה לרה"ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ"מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ"מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו על דרך זה במכתביהם לכאן מטעם הנ"ל". | אם יגלה את הנ"ל ללנדא (הכונה לרה"ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ"מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ"מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו על דרך זה במכתביהם לכאן מטעם הנ"ל". | ||