39,916
עריכות
מ (החלפת טקסט – " תשכ"א " ב־" תשכ"א ") |
מ (החלפת טקסט – "יציאת מצרים " ב־"יציאת מצרים ") |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
[[הרבי]] מסביר כי ענינו של שביעי של פסח הוא [[קריעת ים סוף]], שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב בוקע ים לפני '''משה''', ולכן כתיב "אז ישיר גו'" לשון יחיד, אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגה משה; ואילו [[אחרון של פסח]] קשור עם הארת ה[[משיח]], כנ"ל. | [[הרבי]] מסביר כי ענינו של שביעי של פסח הוא [[קריעת ים סוף]], שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב בוקע ים לפני '''משה''', ולכן כתיב "אז ישיר גו'" לשון יחיד, אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגה משה; ואילו [[אחרון של פסח]] קשור עם הארת ה[[משיח]], כנ"ל. | ||
זהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים | זהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ל[[יציאת מצרים]] שהיתה על ידי משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה. | ||
זהו גם הטעם הפנימי לכך שהיום טוב היחידי שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים ד[[חג הפסח]], [[חג השבועות]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]], ואפילו ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכפורים]], מברכים שהחיינו - כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות. | זהו גם הטעם הפנימי לכך שהיום טוב היחידי שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים ד[[חג הפסח]], [[חג השבועות]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]], ואפילו ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכפורים]], מברכים שהחיינו - כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות. |
עריכות