לחיות גאולה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 12 בתים ,  17 באוגוסט 2016
מ
החלפת טקסט – "יציאת מצרים " ב־"יציאת מצרים "
מ (החלפת טקסט – " :" ב־":")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
מ (החלפת טקסט – "יציאת מצרים " ב־"יציאת מצרים ")
שורה 11: שורה 11:
===="כל ימי חייך להביא לימות המשיח"====
===="כל ימי חייך להביא לימות המשיח"====


ענין זה מרומז אף בלשון המשנה (ברכות פרק א משנה ה) הדנה אודות חיוב ההזכרה של נס [[יציאת מצרים]] בכל יום, שדרשו חכמים "כל ימי חייך '''להביא''' לימות המשיח" וכוונתם שמהפסוק בתורה "כל ימי חייך"{{הערה|דברים טז, ג.}} למדים על חיוב הזכרת הנס גם לאחרי ביאת המשיח. הרבי מבאר{{הערה|שם=שמות}} שבמשנה זו נרמז העבודה הנעלית של "לחיות גאולה" הרבי מדייק שהמשמעות 'כל' ימי חייך כפשוטו משמעותו חיי האדם גם בזמן הגלות וגם בחיים אלו עליו להביא את ימות המשיח (והזכרת יציאת מצרים תהיה חדורה בהכרה בפנימיותה שהיא נעלית יותר - ימות המשיח) שלכן הלשון הוא "להביא" ולא "לרבות" וכיו"ב, שבזה מרמזת המשנה שעל האדם להביא את "ימות המשיח" לתוך חייו ולא להמתין שיתגלה ויגיע מעצמו אליו.{{הערה|שם=חיי שרה|שיחת פרשת חיי שרה [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 298)}} ועבודה זו היא הכן ההכנה האחרונה לימות המשיח ש"יביא" אותו בפועל.{{הערה|שיחת[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/25/16/208.htm ליל ב' דחג הפסח תשי"ט], וראה שיחת פרשת שמות [[תשנ"ב]] סעיף ו.}}
ענין זה מרומז אף בלשון המשנה (ברכות פרק א משנה ה) הדנה אודות חיוב ההזכרה של נס [[יציאת מצרים]] בכל יום, שדרשו חכמים "כל ימי חייך '''להביא''' לימות המשיח" וכוונתם שמהפסוק בתורה "כל ימי חייך"{{הערה|דברים טז, ג.}} למדים על חיוב הזכרת הנס גם לאחרי ביאת המשיח. הרבי מבאר{{הערה|שם=שמות}} שבמשנה זו נרמז העבודה הנעלית של "לחיות גאולה" הרבי מדייק שהמשמעות 'כל' ימי חייך כפשוטו משמעותו חיי האדם גם בזמן הגלות וגם בחיים אלו עליו להביא את ימות המשיח (והזכרת [[יציאת מצרים]] תהיה חדורה בהכרה בפנימיותה שהיא נעלית יותר - ימות המשיח) שלכן הלשון הוא "להביא" ולא "לרבות" וכיו"ב, שבזה מרמזת המשנה שעל האדם להביא את "ימות המשיח" לתוך חייו ולא להמתין שיתגלה ויגיע מעצמו אליו.{{הערה|שם=חיי שרה|שיחת פרשת חיי שרה [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 298)}} ועבודה זו היא הכן ההכנה האחרונה לימות המשיח ש"יביא" אותו בפועל.{{הערה|שיחת[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/25/16/208.htm ליל ב' דחג הפסח תשי"ט], וראה שיחת פרשת שמות [[תשנ"ב]] סעיף ו.}}


===="לפתוח את העיניים"====
===="לפתוח את העיניים"====
שורה 17: שורה 17:


==מהותה==
==מהותה==
שכל חייו חדורים בגילוי כפי שיהיה בימות המשיח בנוסף על העבודה העבודה הכללית שבכל יום "זכירת יציאת מצרים" שעניינה היציאה בכל יום מהגלות הפרטית. יש יציאה נעלית יותר "לחיות את ימות המשיח". העילוי שבזה הוא שיציאת מצרים הייתה בסופו של דבר יציאה מוגבלת ולכן היה באופן של [[אתכפייא]] שבירת הרע ולכן לאחריה היו שוב גלויות. בשונה מהגאולה השלימה שתהיה גאולה ללא הגבלות כלל ולא יהיו אחריה גלויות. כמו כן בעבודת האדם משמעותה שהאדם לא רק מתגבר על הגבלות וההסתרים אלא מתעלה מעליהם באופן שאינם תופסים מקום כלל.{{הערה|שם=שמות|שיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.(התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק ב עמוד 98 ואילך)}}
שכל חייו חדורים בגילוי כפי שיהיה בימות המשיח בנוסף על העבודה העבודה הכללית שבכל יום "זכירת יציאת מצרים" שעניינה היציאה בכל יום מהגלות הפרטית. יש יציאה נעלית יותר "לחיות את ימות המשיח". העילוי שבזה הוא ש[[יציאת מצרים]] הייתה בסופו של דבר יציאה מוגבלת ולכן היה באופן של [[אתכפייא]] שבירת הרע ולכן לאחריה היו שוב גלויות. בשונה מהגאולה השלימה שתהיה גאולה ללא הגבלות כלל ולא יהיו אחריה גלויות. כמו כן בעבודת האדם משמעותה שהאדם לא רק מתגבר על הגבלות וההסתרים אלא מתעלה מעליהם באופן שאינם תופסים מקום כלל.{{הערה|שם=שמות|שיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.(התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק ב עמוד 98 ואילך)}}


חיות זו מתבטאת בכל מהלך החיים של האדם (הוא חש תשוקה לגאולה, כל מעשיו הם הכנה לגאולה, והוא מתנהג כבגאולה{{הערה|כן משמע מתוך כללות השיחות בזה, וראה בשיחת שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]] הערה 46)}})
חיות זו מתבטאת בכל מהלך החיים של האדם (הוא חש תשוקה לגאולה, כל מעשיו הם הכנה לגאולה, והוא מתנהג כבגאולה{{הערה|כן משמע מתוך כללות השיחות בזה, וראה בשיחת שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]] הערה 46)}})
שורה 47: שורה 47:


=== בחינוך===
=== בחינוך===
"אל תגעו במשיחי" (דברי הימים-א טז, כב.) אלו תינוקות של בית רבן (שבת קיט,ב.) חינוך ילדי ישראל צריך להיות באופן שהם נעשים חדורים בענין המשיח כך שכשנותנים עליהם מבט רואים "משיחי".{{הערה|ולכן נקראים הילדים "[[צבאות ה']]" שכשם שביציאת מצרים "יצאו כל צבאות ה'"(בא יב, מא) כך גם בגאולה העתידה יצאו צבאות ה'}}
"אל תגעו במשיחי" (דברי הימים-א טז, כב.) אלו תינוקות של בית רבן (שבת קיט,ב.) חינוך ילדי ישראל צריך להיות באופן שהם נעשים חדורים בענין המשיח כך שכשנותנים עליהם מבט רואים "משיחי".{{הערה|ולכן נקראים הילדים "[[צבאות ה']]" שכשם שב[[יציאת מצרים]] "יצאו כל צבאות ה'"(בא יב, מא) כך גם בגאולה העתידה יצאו צבאות ה'}}


===שיבת השופטים===
===שיבת השופטים===
39,916

עריכות

תפריט ניווט