39,916
עריכות
תהלים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בשבת מברכים
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
על פי הוראת [[הבעל שם טוב]], נוהגים לומר בכל יום את מזמור התהילים המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהילים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהילים עבור בניהם, דבר המהווה סגולה שלא יצאו לתרבות רעה. | על פי הוראת [[הבעל שם טוב]], נוהגים לומר בכל יום את מזמור התהילים המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהילים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהילים עבור בניהם, דבר המהווה סגולה שלא יצאו לתרבות רעה. | ||
===בשבת | ==בשבת מברכים== | ||
ב[[שבת מברכים]] | ב[[שבת מברכים]] תיקן [[אדמו"ר הריי"צ]]: | ||
1. לקרוא את כל ספר התהילים בהשכמה ([[לוח היום יום]] כ"ו [[כסלו]]), 1) האמירה צריכה להיות השכם בבוקר לפני [[תפילת שחרית]] (ולימוד [[חסידות]]). 2) עדיף שהאמירה תהיה בציבור וב[[בית הכנסת]]. 3) אחר התהילים יאמרו קדיש יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו קדיש אחר כל ספר מהתהילים. 4) לפני אמירת ה[[קדיש]] אומרים את ה'יהי רצון' המודפס בסוף התהילים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהילים), ובאם אין חיוב - לא אומרים גם את ה'יהי רצון'. 5) גם בשבת שלפני [[ראש השנה]] אומרים את כל התהילים. 6) מי שלא הספיק לומר את כל התהילים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהילים, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים [[תהילים]] עד חצות הלילה, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את אמירת התהילים ביום ראשון. | |||
===סיבות התקנה=== | |||
שבת מברכים הוא יום כללי ה[[משפיע]] [[ברכה]] לכל ימי החודש, כנוסח ברכת החודש הנאמרת ב[[שבת]] הזו: "חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה לישועה ולנחמה", והמשכת ה[[ברכה]] תלויה בעשיית [[כלי]] למטה, ואמירת כל התהילים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. [[תהילים]] הוא כלי להמשכת ברכת ה' לכל ימי החודש. | |||
לכן בשבת מברכים אומרים [[תהילים]] לפני תפילת שחרית, בשונה מ[[חת"ת|אמירת [[תהילים]] מידי יום]] שזה לאחר התפילה, כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה. | |||
מדוע לא היתה התקנה לומר [[תהילים]] בראש חודש שכשמו כן הוא - יום כללי שכלולים בו כל ימות החודש והוא מנהיג ו[[משפיע]] עליהם כמו שראש מנהיג ו[[משפיע]] על כל הגוף? | |||
ראשית - אמירת [[תהילים]] בשבת-קודש פועלת ומשפיעה הרבה יותר. | |||
שנית - במידה מסוימת שבת מברכים היא יום כללי, שהשפעתו על כל ימי החודש חזקה ומשמעותית יותר מהשפעת ראש חודש, לשון אחר: שבת מברכים היא כלל גדול יותר מראש חודש, ו"כל ימי החודש נמצאים בשבת מברכים בדקות ועילוי יותר ממה שהן נמצאים בראש חודש עצמו". | |||
כי היא בעצם משפיעה על כל ימי החודש בשתי דרכים: 1) השפעה ישירה ממנה לכל ימי החודש. 2) היות שיום [[ראש חודש]] הוא באחד מימי השבוע המתברכים ממנה, הרי היא משפיעה באופן עקיף דרך ראש חודש על כל ימי החודש. | |||
לכן יש חשיבות מרבית לומר את כל התהילים בשבת מברכים לפני התפילה, שזה [[משפיע]] ברכה עצומה על כל ימי החודש הבאים לטובה. | |||
===בימי הרחמים והסליחות=== | ===בימי הרחמים והסליחות=== | ||