4,324
עריכות
מלחובקה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברחו החסידים ממלחובקה מהחזית שהגיעה סמוך אליהם. מלחובקה התרוקנה מחסידים - מלבד מהחסיד הרב [[אליעזר פינסקי]] שהמשיך להתגורר במקום למרות שהגרמנים הפגיזו את העיר וסביבותיה ללא הרף. הוא נותר במסירות נפש כדי לשמור על יהודי קשיש חולה וערירי, שמפאת מחלתו לא יכל לברוח. | עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברחו החסידים ממלחובקה מהחזית שהגיעה סמוך אליהם. מלחובקה התרוקנה מחסידים - מלבד מהחסיד הרב [[אליעזר פינסקי]] שהמשיך להתגורר במקום למרות שהגרמנים הפגיזו את העיר וסביבותיה ללא הרף. הוא נותר במסירות נפש כדי לשמור על יהודי קשיש חולה וערירי, שמפאת מחלתו לא יכל לברוח. | ||
לאחר המלחמה חזרו מתי מעט מהחסידים אל מלחובקה, רובם עזבו את רוסיה דרך פולין, וחלקם המועט נשאר ב[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]]. | לאחר המלחמה חזרו מתי מעט מהחסידים אל מלחובקה, רובם עזבו את רוסיה דרך פולין, וחלקם המועט נשאר ב[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]]. | ||
בקהילה הקטנה שנוצרה מחדש במלחובקה, כיהן כרב ‘חכם’ [[יהודה בוטראשוילי]] מזקני חסידי חב”ד. הרב [[חיים אברמוב]] כיהן כגבאי בית הכנסת, והוא שימש אף בתפקיד ‘ראש הקהל’. מתוקף תפקידו זה היה אחראי על ניהול בית העלמין היהודי. | |||
יום אחד החליטו השלטונות שלכל בית כנסת חייב להיות רב, וללא רב בית כנסת ייסגר על מנעול ובריח. לכל בר דעת היה ברור כי מי שיציע את עצמו כרב יהיה נתון לרדיפות מצד השלטונות. אבל כדי שבית הכנסת לא יסגר, עשה ר’ חיים מעשה נועז. הוא הציע את עצמו לרב - ולמרבה הפלא, השלטונות הסכימו. | |||
עברו רק מספר ימים עד שאנשי המשטרה החשאית ביקרו בביתו ביקור לא צפוי. “אתה היית בסיביר” אמרו לו ספק אומרים ספק שואלים. הוא שתק. “אם אנחנו אומרים, זאת אומרת שזה כך. לכן אינך ראוי לכהן במשרת רב. בנוסף לכך רצינו להזכירך - הטעימו בציניות - כי בזמן החקירות והמשפט שלך לא ציינת את העובדה שאתה רב. אמרו והסתלקו מהמקום. | |||
==שליח ‘המוסד’ נתפס במלחובקה== | |||
הקהילה החסידית המשיכה להתקיים במינון נמוך במשך השנים שלאחר המלחמה. בשנים מאוחרות יותר, פעלו במקום שליחי ארגון ‘נתיב’ בשם המוסד הישראלי במוסקבה. הם היו בקשר עם חסידי חב”ד בברית המועצות וכך גם עם אלה שהתגוררו במלחובקה. הם סייעו בדרכים שונות בהעברת תשמישי קדושה ועוד. | |||
==טבילה ב’אגם מלחובקה’== | |||
מקווה לא היה במלחובקה, אבל חסידים לא וויתרו על טבילה במקווה. מידי יום שישי היו כולם נוסעים למקווה שהיה בבית כנסת הגדול במוסקבה ‘ארכיפובה’. בשבתות טבלו באגם קטן שנקרא ‘אגם מלחובקה’ שלא היה כל כך נקי והמים בו היו קרים. | |||
בשנות הכפי”ם בכל יום היה בבית הכנסת מניין מצומצם, ובשבת היו כשלושה מניינים. הדמות הרוחנית של יהודי מלחובקה באותם ימים היה הרב [[יהודה בוטראשוילי]]. הייתה לו חנות ממנה התפרנס, אולם כל מי שהיו לו שאלות הלכתיות, היה מפנה אותם אליו. בשבתות מברכים הוא אף היה מתוועד. | |||
חינוך הילדים ללימוד תורה היתה בעיה אמיתית, כיון שלא היו מספיק תלמידים לפתוח כיתה. לכן הבאו את הרב [[בערל ריקמן]] שגר בקרסקובה ללמד את בני הרב מרדכי (כיום מנהל ארגון ‘ברית אברהם’ בארצות הברית). | |||
בשר כשר היה באותן שנים בזכות השוחטים. בתחילה שחט הרב [[נתן ברנשטיין]], אך לאחר שעלה לארץ הקודש, מילא את מקומו הרב מיכל דורפמן חסיד ברסלב”. | |||
==יהדות עכשווית במלחובקה== | |||
בשנות המ"מים פעל במלחובקה הרב [[קלמן מיילך תמרין]] ע”ה, מחסידי חב”ד במוסקבה באותם שנים. לאחר פטירתו, המשיכו שני בניו, הרב משה והרב נחום להחזיק את היהדות וחסידות במסירות נפש ממש. | |||
ל’בית משיח’. “היה לי חבר שעבד פה כשומר לילה. לאחר שנישא, ביקש לערוך לו סעודת שבע ברכות במחלובקה. באותה הזדמנות נוכחתי לדעת כי יש פה מניין זקנים המקיימים תפילות מידי יום, אלא שהם צריכים עזרה רבה בסדר התפילות מנהגים ועוד. מאז התחלנו להגיע לפה לחגים ובהמשך גם מידי שבת. | |||
“שכרנו דירה קטנה, שם ישנו בשבתות, ובמשך כמה שנים חיזקנו את בית הכנסת הקטן במלחובקה. עם השנים הלך המניין והתמעט, כיון שחלק מהזקנים עלו ארצה וחלק נפטרו. בשלב מסויים המניין פסק, ואנחנו הפסקנו להגיע למלחובקה. אבל לא הרבה זמן נשארה העיירה ללא מניין. | |||
“ר’ יצחק אברמוב, בנו של ר’ חיים, התגורר באותם שנים בקרסקובה הסמוכה, והוא הרגיש חוב לחדש את המניין כהמשך לעבודת הקודש שעשה אביו. לאחר מאמצים רבים שהשקיע, התחדש המניין בשנת תש”נ, לא מעט בזכות סיועם של תמימים שהיו מגיעים ממוסקבה כדי להחזיר עטרה ליושנה. ר’ יצחק אברמוב שימש כחזן ובעל קורא, ועיקר תפקידו היה הפחת רוח חיים יהודית בעיירה החסידית. | |||
“הוא המשיך במלאכת קודש זו עד לפני שלוש שנים, אז היגר לארצות הברית. גם לאחר שעזב, המשיכו בחורים להגיע ממוסקבה מידי שבת וחג, והם שהחזיקו את המניין. | |||
בחודש אייר תשס”ב יצא הרב משה תמרין ומשפחתו לשליחות קבועה במלחובקה. זו בנתיים הפכה לעיירה שמנוהלת על ידי רשות מוניציפלית נפרדת ומתגוררים בה כעשרים אלף תושבים, בתוכם כמה מאות יהודים. | |||
עם בואם של זוג השלוחים, החלה במקום פעילות חב”דית קבועה ומסודרת. | |||
לא פשוט לפעול בעיירה בה מתגוררים רק כמה מאות יהודים, זוהי פעילות מורכבת מאוד, אבל הרב תמרין, שליח נמרץ ומסור, עושה ככל יכולתו, ואף מצליח רבות. כיום בית הכנסת גדוש במתפללים מידי שבת, וביום ראשון מתקיימת פעילות קבועה לילדים בכל הגילאים. בחגי ישראל הוא עורך פעילויות מגוונות בהשתתפות יהודים רבים, זאת יחד עם עזרה הומניטרית שמוגשת לנזקקים. | |||
דווקא בשנים האחרונות הפך המקום להיות אזור יוקרתי, בזכות עשירי מוסקבה שבחרו לבנות במקום חוילות מפוארות לחודשי הקיץ, ומחירי הנדל”ן באזור עולים בקצב מהיר. | |||
==בית העלמין== | |||
ביום הראשון של חג הסוכות תרצ”ה נפטר במלחובקה הרב [[משה לייב גינזבורג]], חתנו של כ”ק אדמו”ר המהר”ש. רק זמן קצר לפני כן קנתה הקהילה היהודית במלחובקה שטח עבור בית עלמין, וטרם הספיקו ל”קדש” את המקום כנהוג. | |||
במשך השנים נקברו בבית עלמין אך ורק יהודים. ניתן לומר כי זהו בית העלמין היחיד בו קבורים רק יהודים, בעוד שבשאר בתי העלמין בחבר העמים יש רק חלקות מיוחדות ליהודים בתוך בית העלמין האזרחי הכללי. | |||
בשנים שלאחר המלחמה שמרו על בית העלמין ר’ [[חיים גולודובסקי]] ורעייתו. הם התגוררו בבית סמוך לבית העלמין והם היו אחראים על הקבורה ועל שימור המקום. | |||
לאחר פטירתם הטרגית של בני הזוג גולודובסקי, נטל על עצמו הרב [[חיים אברמוב]] את האחריות לשימור בית הקברות במלחובקה. | |||
עם השנים, לא נותרו בבית הקברות חלקות קבורה ריקות. ר’ חיים ביקש להרחיב את שטח בית העלמין כדי שיהודים יוכלו לקבור את קרוביהם כהלכה בקבורת ישראל. כיון שלא היו בידו רשיונות להרחיב את השטח, הוא החליט לפעול באופן מחתרתי. | |||
השטח שליד בית הקברות היה מדרון ובו ביצה גדולה. כדי ליישר את השטח היה דרוש חול בכמות גדולה. הוא יצר קשר עם נהגי משאיות שתפקידם היה להעביר חול ממקום למקום, ושילם להם הרבה כסף, והם בתמורה הביאו בחסות החשיכה חול אל השטח המיועד לבית קברות. הוא השקיע את כל כוחותיו בהרחבת בית הקברות ועבד לשם כך יומם ולילה, למרות הסכנה הגדולה שיתפס על ידי השלטונות. מאמציו נשאו פרי, ובסופו של דבר הוא פתח לקבורה את השטח שהכין. | |||
[[קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד]] | ||