חיים משה יהודה בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

משחר נעוריו הצטיין באופן יוצא מן הכלל בהתמדה ושקידה ב[[לימוד התורה]], וב[[יראת שמים]]. ראשית לימודיו היה תחת השגחתו של אביו, ואחר-כך למד בחוסט שבהונגריה מפי הרב ר' יוסף צבי דושינסקי.  

בשנת תרצ"ב, והוא בן י"ט שנה, הגיע לראשונה למיר שבליטא והמשיך ללמוד בהתמדה ושקידה. חבריו לספסל הלימודים התייחסו אליו בכבוד ובהערצה וכינו אותו "ר' משה יהודה". עד מהרה הסתגל בתוככי הישיבה והיה מלוקחי מוסרו של הרב ירוחם. הוא הקפיד לרשום בדייקנות יתירה את שיעוריו כל שבוע ושמר בחדרו כמות חשובה מרשימותיו. פעם, ב[[ליל שבת]], שברה רוח סערה את החלון שבחדרו ונרות ה[[ש"ק]] נפלו מעל השלחן והתלקחה שריפה קטנה. בידעו את האהבה העצומה שרכש לרשימותיו, חשש אולי מרוב בהלתו יתחיל לחפש היתר להצלתם, והחליט לעזוב את חדרו הבוער ולברוח לבית המדרש. אמר ועשה. אכן, היראת-שמים שלו בערה באין ערוך יותר מהשריפה שבחדרו.