12,050
עריכות
לקח טוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " ," ב־","
מ (החלפת טקסט – "חג השבועות " ב־"חג השבועות ") |
מ (החלפת טקסט – " ," ב־",") |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==תקופה== | ==תקופה== | ||
בפירוש לפרשת יתרו מצוטטים תאריכים אשר עשויים להצביע על מועד כתיבת החיבור. בפירוש על המילים "בחודש השלישי לצאת בני ישראל", נכתב: "בתחילה היו מונין ישראל ליצירה (בריאת העולם). חזרו למנות מיציאת מצרים. חזרו למנות לבניית הבית, שנאמר: "ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה". (הבית השני) לא זכו למנות לבניינו, מונין לחורבנו. וזה לנו עתה א' ל"ט (1039 לחורבן הבית, דהיינו 1109 לספירה) שהוא ד' תתס"ז לעולם ולא עוד אלא שאנו מונים למלכות יוונים א' תי"ז (מניין השטרות של היוונים החל בשנת 312 לפנה"ס, לפיכך השנה היא 1105 לספירה)". יוצא מכאן שהשנים 1105 ו-1107 הן ככל הנראה חלק משנות חיבור המדרש. | בפירוש לפרשת יתרו מצוטטים תאריכים אשר עשויים להצביע על מועד כתיבת החיבור. בפירוש על המילים "בחודש השלישי לצאת בני ישראל", נכתב: "בתחילה היו מונין ישראל ליצירה (בריאת העולם). חזרו למנות מיציאת מצרים. חזרו למנות לבניית הבית, שנאמר: "ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה". (הבית השני) לא זכו למנות לבניינו, מונין לחורבנו. וזה לנו עתה א' ל"ט (1039 לחורבן הבית, דהיינו 1109 לספירה) שהוא ד' תתס"ז לעולם ולא עוד אלא שאנו מונים למלכות יוונים א' תי"ז (מניין השטרות של היוונים החל בשנת 312 לפנה"ס, לפיכך השנה היא 1105 לספירה)". יוצא מכאן שהשנים 1105 ו-1107 הן ככל הנראה חלק משנות חיבור המדרש. | ||
במדרש מוזכרות גזירות תתנ"ו, בפירוש לפרשת אמור על המילים "המוציא אתכם מארץ מצרים להיות": "ואני כותב להיות זיכרון מעשה שעשו קדושי עליון קהל מגנז"א , שמסרו עצמם ואת נשיהם ובניהם ובנותיהם ביום אחד בפרוס [[חג השבועות]] ונשחטו כאיש אחד על קידוש שם אלהי ישראל בשנת ד'תתנ"ו לבריית (לבריאת) העולם, כשנתנו יד יושבי הארץ לעלות לרשת משכנות עליון. ועליהם ועל כיוצא בהם הכתוב אומר: "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא-נִקֵּיתִי" ". לפיכך, אפשר להסיק כי חתימת החיבור נערכה אחרי הגזרות. | במדרש מוזכרות גזירות תתנ"ו, בפירוש לפרשת אמור על המילים "המוציא אתכם מארץ מצרים להיות": "ואני כותב להיות זיכרון מעשה שעשו קדושי עליון קהל מגנז"א, שמסרו עצמם ואת נשיהם ובניהם ובנותיהם ביום אחד בפרוס [[חג השבועות]] ונשחטו כאיש אחד על קידוש שם אלהי ישראל בשנת ד'תתנ"ו לבריית (לבריאת) העולם, כשנתנו יד יושבי הארץ לעלות לרשת משכנות עליון. ועליהם ועל כיוצא בהם הכתוב אומר: "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא-נִקֵּיתִי" ". לפיכך, אפשר להסיק כי חתימת החיבור נערכה אחרי הגזרות. | ||
גם בפירושו לפרשת שמות הוא מתייחס לגזרות הרבות הבאות על עם ישראל. על המילים "ושלחתי את ידי" נכתב: "ובשנת... אלף ועשרים ותשע לחורבן בית שני (שנת 1097)... מרנא ורבנא טוביהו - בנו של רבינו הגדול אליעזר זצ"ל, הבין בספרי אלהינו ונתן את ליבו אורך גלותינו, כי אזלת יד, ואפס עצור ועזוב, והנה כלו כל הקיצים, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, כעניין שנאמר "אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב" ... ואנו מביטים לצור ישענו כי כימי מצרים יראנו נפלאות." | גם בפירושו לפרשת שמות הוא מתייחס לגזרות הרבות הבאות על עם ישראל. על המילים "ושלחתי את ידי" נכתב: "ובשנת... אלף ועשרים ותשע לחורבן בית שני (שנת 1097)... מרנא ורבנא טוביהו - בנו של רבינו הגדול אליעזר זצ"ל, הבין בספרי אלהינו ונתן את ליבו אורך גלותינו, כי אזלת יד, ואפס עצור ועזוב, והנה כלו כל הקיצים, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, כעניין שנאמר "אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב" ... ואנו מביטים לצור ישענו כי כימי מצרים יראנו נפלאות." | ||