מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
מ (תקלדה) |
מ (הגהה, פתיח) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י"ג באדר}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י"ג באדר}} | ||
[[קובץ:מחצית השקל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים מקיימים את מנהג 'מחצית השקל' ב[[תענית אסתר]] ב-[[770]], במטבעות שבהם השתמש [[הרבי]]]] | [[קובץ:מחצית השקל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים מקיימים את מנהג 'מחצית השקל' ב[[תענית אסתר]] ב-[[770]], במטבעות שבהם השתמש [[הרבי]]]] | ||
'''תענית אסתר''' - יום צום הנהוג ב[[י"ג באדר]], ערב [[פורים]] | '''[[תענית]] [[אסתר]]''' - יום צום הנהוג ב[[י"ג באדר]], ערב [[פורים]], הנקרא על שם [[אסתר המלכה]]. בשנים שבהם חלה התענית ב[[שבת]], מקדימים את התענית ליום חמישי [[י"א באדר]]. תענית זו אינה [[מדרבנן]] ואינה מוזכרת בתלמוד, אלא מנהג ישראל הוא, ולכן נהוג להקל בדיני תענית זו ביחס לשאר התעניות. | ||
==סיבת התענית== | ==סיבת התענית== | ||
המקור הראשון למנהג להתענות ביום זה הינו ממדרש תנחומא, ומובא גם ב[[רמב"ם]]: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם"{{הערה|הלכות תעניות פרק ה' הלכה ה'}}, היינו שהתענית אינה ככל התעניות אשר מטרתם להתאבל על מאורע עצוב שהתרחש באותו היום, אלא כזכר וסימן לתענית שהתענו בנ"י בזמן גזירת המן, כאשר יצאו למלחמה עם שוניאהם בי"ג אדר. | המקור הראשון למנהג להתענות ביום זה הינו ממדרש תנחומא, ומובא גם ב[[רמב"ם]]: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם"{{הערה|הלכות תעניות פרק ה' הלכה ה'}}, היינו שהתענית אינה ככל התעניות אשר מטרתם להתאבל על מאורע עצוב שהתרחש באותו היום, אלא כזכר וסימן לתענית שהתענו בנ"י בזמן גזירת המן, כאשר יצאו למלחמה עם שוניאהם בי"ג אדר. | ||
==מנהגי תענית אסתר== | ==מנהגי תענית אסתר== | ||
שורה 51: | שורה 49: | ||
הרבי הנהיג מחדש את המנהג הישן (שמקורו במשנה), לומר 'דברי כיבושין' אחרי [[מנחה]] דתענית-ציבור: "כדאי לעורר על המנהג הנ"ל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי [[מנחה]] (כמה מילים, לכל הפחות) 'דברי כיבושין', או מזמור [[תהילים]] המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא-בזה] אי אפשר לפעול זאת - על-כל-פנים יהרהרו במחשבה עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' - ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש'עיקר התשובה בלב' - הרי 'מחשבה טובה, [[הקב"ה]] מצרפה למעשה'"<ref>לקוטי-שיחות כרך כ עמ' 352, וש"נ.</ref>. | הרבי הנהיג מחדש את המנהג הישן (שמקורו במשנה), לומר 'דברי כיבושין' אחרי [[מנחה]] דתענית-ציבור: "כדאי לעורר על המנהג הנ"ל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי [[מנחה]] (כמה מילים, לכל הפחות) 'דברי כיבושין', או מזמור [[תהילים]] המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא-בזה] אי אפשר לפעול זאת - על-כל-פנים יהרהרו במחשבה עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' - ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש'עיקר התשובה בלב' - הרי 'מחשבה טובה, [[הקב"ה]] מצרפה למעשה'"<ref>לקוטי-שיחות כרך כ עמ' 352, וש"נ.</ref>. | ||
==בחסידות== | |||
[[הרבי]] מדגיש כמה פעמים את מעלתה של תענית אסתר שלא נקבעה בעקבות מאורע מצער, ולכן היותה "יום רצון לה'"{{הערה|כמו בשאר הצומות שנקראים "יום רצון לה'", ראה ישעיה נח, ה. [[אגרת התשובה - פרק ב']].}} הוא בתוקף גדול יותר מבשאר הצומות. מכיוון שכך, מסיק [[הרבי]]{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ו]] ח"ב עמ' 695.}} גם שאפילו בזמן [[הגאולה]] כאשר כל הצומות יתבטלו, צום זה ישאר ויונהג, מכיוון שזהו יום נעלה של עת רצון, וממילא אין סיבה שיתבטל ואדרבה. עם זאת יהיה יום זה גם כן יום של שמחה, ואדרבה, ההפיכה לשמחה מודגשת בו במיוחד - שהרי הוא הכנה ל[[חג הפורים]], שכל ענינו הוא "ונהפוך הוא"{{הערה|שם. וראה בשיחת תענית אסתר תשמ"ח בכותרת, ועוד.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |