מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
תענית אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הגהה, תבנית, קישורים, תמונה
מ (החלפת טקסט – " פורים " ב־" פורים ") |
מ (הגהה, תבנית, קישורים, תמונה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י"ג באדר}} | |||
[[קובץ:מחצית השקל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים מקיימים את מנהג 'מחצית השקל' ב[[תענית אסתר]] ב-[[770]], במטבעות שבהם השתמש [[הרבי]]]] | |||
'''תענית אסתר''' - יום צום הנהוג ב[[י"ג באדר]], ערב [[פורים]] (למעט בשנים בהם [[פורים]] חל ביום ראשון, אז מקדימים את התענית ליום חמישי [[י"א באדר]]), ונקרא על שם [[אסתר המלכה]]. תענית זו אינה מדרבנן ואינה מוזכרת בתלמוד, אלא מנהג ישראל הוא, ולכן נהוג להקל בדיני תענית זו ביחס לשאר התעניות. | '''תענית אסתר''' - יום צום הנהוג ב[[י"ג באדר]], ערב [[פורים]] (למעט בשנים בהם [[פורים]] חל ביום ראשון, אז מקדימים את התענית ליום חמישי [[י"א באדר]]), ונקרא על שם [[אסתר המלכה]]. תענית זו אינה מדרבנן ואינה מוזכרת בתלמוד, אלא מנהג ישראל הוא, ולכן נהוג להקל בדיני תענית זו ביחס לשאר התעניות. | ||
| שורה 5: | שורה 7: | ||
מכיוון שהצום לא נקבע בעקבות ענין שלילי, מסיק [[הרבי]]{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ו]] ח"ב עמ' 695}} שגם בזמן [[הגאולה]] כאשר כל הצומות יתבטלו, צום זה ישאר ויונהג, מכיוון שזהו יום נעלה של עת רצון, וממילא אין סיבה שתתבטל ואדרבה. | מכיוון שהצום לא נקבע בעקבות ענין שלילי, מסיק [[הרבי]]{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ו]] ח"ב עמ' 695}} שגם בזמן [[הגאולה]] כאשר כל הצומות יתבטלו, צום זה ישאר ויונהג, מכיוון שזהו יום נעלה של עת רצון, וממילא אין סיבה שתתבטל ואדרבה. | ||
==מנהגי תענית אסתר== | ==מנהגי תענית אסתר== | ||
חולה (אפילו שאין בו סכנה)<ref>רמ"א סימן תרפ"ו ס"א. וכן המצטער הרבה מכאב עינים (שם), וזקנים תשושי-כח (כה"ח תק"נ ס"ק ו). | חולה (אפילו שאין בו סכנה)<ref>רמ"א סימן תרפ"ו ס"א. וכן המצטער הרבה מכאב עינים (שם), וזקנים תשושי-כח (כה"ח תק"נ ס"ק ו). | ||
| שורה 49: | שורה 52: | ||
הרבי הנהיג מחדש את המנהג הישן (שמקורו במשנה), לומר 'דברי כיבושין' אחרי [[מנחה]] דתענית-ציבור: "כדאי לעורר על המנהג הנ"ל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי [[מנחה]] (כמה מילים, לכל הפחות) 'דברי כיבושין', או מזמור [[תהילים]] המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא-בזה] אי אפשר לפעול זאת - על-כל-פנים יהרהרו במחשבה עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' - ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש'עיקר התשובה בלב' - הרי 'מחשבה טובה, [[הקב"ה]] מצרפה למעשה'"<ref>לקוטי-שיחות כרך כ עמ' 352, וש"נ.</ref>. | הרבי הנהיג מחדש את המנהג הישן (שמקורו במשנה), לומר 'דברי כיבושין' אחרי [[מנחה]] דתענית-ציבור: "כדאי לעורר על המנהג הנ"ל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי [[מנחה]] (כמה מילים, לכל הפחות) 'דברי כיבושין', או מזמור [[תהילים]] המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא-בזה] אי אפשר לפעול זאת - על-כל-פנים יהרהרו במחשבה עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' - ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש'עיקר התשובה בלב' - הרי 'מחשבה טובה, [[הקב"ה]] מצרפה למעשה'"<ref>לקוטי-שיחות כרך כ עמ' 352, וש"נ.</ref>. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F/%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D/ דיני תענית אסתר לחולים] מאת הרב [[יהודה לייב נחמנסון]] {{וידפו|}} | |||
{{חגים וזמנים|}} | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references/> | <references/> | ||
[[קטגוריה:תעניות]] | [[קטגוריה:תעניות]] | ||