אגרת הקודש - סימן ב': הבדלים בין גרסאות בדף

'''פרק ב'''' של [[אגרת הקודש]] מסביר את הענין של [[יעקב]], אשר השפעת ה[[חסד]] גורמים לו [[הודאה]] וביטול, ולא כבחינת [[ישמעאל]].

==מבוא לפרק==

ב[[היום יום]] ל[[י' באב]] כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] בשם [[אדמו"ר המהר"ש]]: א) מתחלה היה [[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" מסיימת "ורוח נכאה כולי", ואחרי אשר אמר [[רבינו הגדול]] שלש פעמים - ב[[ליאזנא]] - המאמר "כמים הפנים" גו' כפירוש רש"י ולא כתרגומו, אז הוסיף התיבות "וכולי האי - הפנים וגו'", ובזה נטע בה[[חסיד]]ים מדות טובות. ב) ווען דער רבי וואלט ניט געשטעלט די דריי ווערטער "במדת אמת ליעקב" - באגרת הקודש קטנתי - וואלט ער געהאט נאך פופציג טויזענט חסידים, אבער דער רבי מאנט מדת [[אמת]].

'''תרגום מ[[אידיש]]''': א) מתחלה היה [[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" מסיימת "ורוח נכאה כולי", ואחרי אשר אמר [[רבינו הגדול]] שלש פעמים - ב[[ליאזנא]] - המאמר "כמים הפנים" גו' כפירוש רש"י ולא כתרגומו, אז הוסיף התיבות "וכולי האי - הפנים וגו'", ובזה נטע בה[[חסיד]]ים [[מידות טובות|מדות טובות]]. ב) אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" - באגרת הקודש קטנתי - היה לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת.

==גוף הפרק==

{{קטע תניא|קטע=אגרת ב'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ב'}}}}

==סיכום הפרק==

על האדם להיות שפל רוח, וכל ליצנות והתבדחות מהשני מראה על כך כי החסד שהשפיע לו [[הקב"ה]] גורם לו להתנשאות, שהיא מידת ישמעאל.

==מושגים יסודיים בפרק==

*[[ישמעאל]]

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק א'|פרק א']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ג'|פרק ג']]}}