31,105
עריכות
שבת נחמו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שבת נחמו בחסידות
(הוספת ערך) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
הרבי מקשר{{הערה|ראו בהרחבה בשיחת שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו תשנ"א.}} את הנחמה האין סופית עם פרשת ואתחנן על יסוד דברי [[השל"ה]], שגם בה משה רבינו מבקש על הגאולה האין סופית. | הרבי מקשר{{הערה|ראו בהרחבה בשיחת שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו תשנ"א.}} את הנחמה האין סופית עם פרשת ואתחנן על יסוד דברי [[השל"ה]], שגם בה משה רבינו מבקש על הגאולה האין סופית. | ||
משבת זו הרבי לומד הוראה למעשה, שהקב"ה רוצה שבני ישראל יבקשו בעצמם את הגאולה{{הערה|1={{קישור התקשרות צאח|490|1202|524|הקב"ה ממתין שבני-ישראל יבקשו - "ווי וואנט משיח נאו!"}}}}. | |||
==מנהגי השבת== | |||
על פי הוראת הרבי מתחיל בשבת זו ה[[חשבון נפש]] שהאדם צריך לעשות על עבודת ה' שלו במשך השנה{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמוד 582.}}. | |||
כאשר [[שבת חזון]] חלה בתשעה באב עצמו, אומרים בשבת זו רק פרק אחד, במקום הפרק שדילגו בשבת שלפניה בה היה אסור ללמוד תורה בשל הקביעות המיוחדת{{הערה|כך נכתב בלוח כולל חב"ד. והמקור לכך הוא כמו שכתב הרמ"א בשולחן ערוך (סימן תקנ"ג): "ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך כי אם בדברים המותרים בתשעה באב, ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות". ואף שדנו בכך רבים שיש צדדים להקל ה מכיון שאלו דברי המוסר המותרים אפילו לאבל, והן מצד חשש אבלות בפרהסיא (לקו"ש חי"ט ע' 43 הע' 53), הרבי בעצמו נמנע מלהכריע בזה (בשיחת שבת חזון תשמ"א), והורה למעשה בפועל (שבת נחמו של אותה שנה) שגם מי שלומד פרקי אבות בשבת חזון בקביעות כזו, ילמד את הפרק פעם נוספת בשבת נחמו כדי שלא לגרום לפירוד וחילוקי מנהגים. ולמעשה פשט המנהג לומר הפרקי אבות בשבת נחמו בלבד.}}. | |||
==במחיצת רבותינו נשיאינו== | ==במחיצת רבותינו נשיאינו== | ||