בית העלמין צפת: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – " גור " ב־" גור "
מ (החלפת טקסט – "המקובל " ב־"המקובל ")
מ (החלפת טקסט – " גור " ב־" גור ")
שורה 46: שורה 46:
רבי [[לייב בעל היסורים]] שהיה מגדולי תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]], התגורר בשנותיו האחרונות בצפת, ולאחר פטירתו נטמן בצפון-מערב בית העלמין של העיר.
רבי [[לייב בעל היסורים]] שהיה מגדולי תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]], התגורר בשנותיו האחרונות בצפת, ולאחר פטירתו נטמן בצפון-מערב בית העלמין של העיר.


במשך שנים רבות עמד המקום שומם ממבקרים, ולטענתו של חוקר החסידות ד"ר [[יצחק אלפסי]] החלו חסידי גור לפקוד את המקום, בעקבות דברי רבם האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל', שעודד את מקורביו לעלות על קברו.
במשך שנים רבות עמד המקום שומם ממבקרים, ולטענתו של חוקר החסידות ד"ר [[יצחק אלפסי]] החלו חסידי [[גור]] לפקוד את המקום, בעקבות דברי רבם האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל', שעודד את מקורביו לעלות על קברו.


בסביבות שנת [[תשס"ב]] הוקם סביב לציון מחיצה, וסודרה דרך גישה לכוהנים מהצד התחתי של בית העלמין.
בסביבות שנת [[תשס"ב]] הוקם סביב לציון מחיצה, וסודרה דרך גישה לכוהנים מהצד התחתי של בית העלמין.