מאיר פרוש: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד בשנת [[תשט"ו]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[מנחם פרוש]], ובילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] וישיבת [[עץ חיים]] שבירושלים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת סלבודקה ב[[בני ברק]]. לאחר נישואיו התגייס ל[[צה"ל]], ולאחר מכן נכנס ל[[עסקנות]] בעקבות אביו, והמשיך את מסורת משפחת פרוש בעסקנות הכלל.

בתחילת שנות המ"מים נבחר כנציג אגודת ישראל וממלא מקום ראש עריית [[ירושלים]], במסגרת זו סייע רבות ל[[חסיד]]י [[חב"ד]] בעיר, למרות שלא הצביעו לו אלא דווקא למתחריו - פא"י.

בשנת [[תשנ"ב]] הגיע ל[[770]], שם בירכו [[הרבי]]: "יאריך ימים על ממלכתו".

בשנת [[תשנ"ו]] עמד בראש רשימת "[[אגודת ישראל|יהדות התורה]]" לכנסת, הוא נבחר לכנסת ומונה לסגן שר במעמד שר במשרד השיכון בממשלתו של [[בנימין נתניהו]]. במסגרת תפקידו סייע לאלפי חסידי חב"ד ומוסדות חב"ד. אנשי "שלומי אמונים" - סיעתו הפנימית אמרו בבדיחות כי "הסיוע שנותן פרוש לחב"ד הוא כפול מהסיוע שנותן לאנשיו".

במשך השנים הבאות סייע למאבק על [[שלימות הארץ]], לצד סיוע לכלל חסידי חב"ד. המפלגות שרצו מטעמו לעיריות עזרו לחסידי חב"ד, ובחלק מהמקרים אף הכניסו חסידי חב"ד לרשימתם.

בישיבות הכנסת פרוש הזכיר לעיתים את [[הרבי]] ודרש סיוע ל[[חב"ד]]. לרבים זכור נאומו המרטיט בדיון על [[תוכנית ההתנתקות]], בו ציטט קטעים מתוך שיחותיו הקדושות של הרבי - והפיק מהם לקחים אקטואליים.

בהצבעה עצמה קידש שם שמיים ברבים - כאשר בסיבוב הראשון היה היחיד מחברי סיעתו שהצביע נגד התוכנית.

כאשר נכנסה אגודת ישראל לקואליציה - היה היחיד מסיעתו שלא הצטרף, ואף וויתר על תפקיד סגן שר, על מעשהו זה זכה לשבחים רבים.

לאחר [[ההתנתקות]] הודיע כי הוא כופף את עצמו להחלטות קונגרס הרבנים [[פיקוח נפש]] ושלושת העומדים בראשו - האדמו"רים מ[[ערלוי]], בוסטון וסדיגורא.

 

באותו זמן נרקם שיתוף פעולה בינו לבין [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]. הוא סייע למטה בכל, ואף השתתף בכנסיהם, למרות הביקורת שעורר עליו צעד זה בקרב אנשי סיעתו.

נבחר לכנסת שוב בבחירות לכנסת התשע עשרה.

בבחירות לכנסת העשרים נבחר שוב ומכהן בתפקיד סגן שר החינוך. במשך כהונתו זו, העניק לראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] את "אות החינוך", במסגרת כינוס בוגרים בשנת הארבעים לייסוד הישיבה. האות המיוחדת ניתנה כלשונו {{ציטוטון|על עמלכם המסור בהוראה ובחינוך... ועל תרומתכם האדירה להחדרת ערכי היהדות השורשית והציפייה לישועה בביאת גואל צדק}}.