12,050
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "המקובל " ב־"המקובל "
לאחר נישואיו המשיך לשקוד וללמוד עם בן דוד אביו הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] (מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו). שני הצעירים שהיו גאונים ב[[נגלה]] ו[[חסידות]], שקדו בלימודם יומם ולילה.
בשנים הבאות למד הרב אליעזרוב אצל הגאון החסיד הרב [[שמעון מנשה חייקין]] רבה של [[חברון]] בימים ההם ואצל הרב הגדול המקובל ה[[קבלה|מקובל]] ר' אליהו מני. שניהם העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות.
הדבר האחרון שלמד, בהיותו יושב אהל ותורתו אומנותו, הוא שחיטה ובדיקה. זאת סיים בתחלת שנת [[תרנ"ב]]. זמן קצר לפני זה עלה לאה"ק הרב [[דובער אפרת]], שנתקבל אחר כך לרבה של [[חברון]]. וראשית פעולתו היתה לבחון את הרב שלמה יהודה ליב ולתת לו הודעה וקבלה.
עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת משניות בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון המקובל ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך.
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר{{הערת שוליים|1=[http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/pro/rehovot/rehovot.asp?STREET_KOD=0400 מתוך האתר של עיריית ירושלים].}}.
