12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אותיות - דבר ה'|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אותיות (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אותיות - דבר ה'|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אותיות (פירושונים)]]}} | ||
'''אותיות דבר ה'''' הינם כמשל האותיות שהאדם משתמש בהם כדי לבטא את הצפון בלבו, כך גם הנמשל - [[אותיות]] | '''אותיות דבר ה'''' הינם כמשל האותיות שהאדם משתמש בהם כדי לבטא את הצפון בלבו, כך גם הנמשל - [[אותיות]] דבר ה', הן התגלות אור ה[[ספירות]] העליונות דרך [[ספירת המלכות]], בחלוקה לעשרים ושנים מיני אורות אלוקיים, שענינן בשנים: | ||
א) לברוא את ה[[נבראים]]. | א) לברוא את ה[[נבראים]]. | ||
שורה 11: | שורה 11: | ||
אותיות אלו הן כ"ב אורות א-לקיים הנמשכים מ[[ספירת המלכות]], שצירופיהן השונים מאפשרות לברוא ולהחיות הנבראים [[מאין ליש]] - נבראים בעלי גבול, ש"אינם כלל בערך לגבי אור ה' שהוא בבחינת אין-סוף", ואין יכולים לקבל חיותם - אלא רק מבחינת דבר ה', שהוא כביכול בחינת "[[דומם]]" לגבי [[אור אין סוף]] ב"ה (עפ"י המבואר ב[[תניא]] חלק ב' ובספר יצירה פ"ד מי"ב: "שתי אבנים בונות שני בתים שלש אבנים בונות ששה בתים וכו'"). | אותיות אלו הן כ"ב אורות א-לקיים הנמשכים מ[[ספירת המלכות]], שצירופיהן השונים מאפשרות לברוא ולהחיות הנבראים [[מאין ליש]] - נבראים בעלי גבול, ש"אינם כלל בערך לגבי אור ה' שהוא בבחינת אין-סוף", ואין יכולים לקבל חיותם - אלא רק מבחינת דבר ה', שהוא כביכול בחינת "[[דומם]]" לגבי [[אור אין סוף]] ב"ה (עפ"י המבואר ב[[תניא]] חלק ב' ובספר יצירה פ"ד מי"ב: "שתי אבנים בונות שני בתים שלש אבנים בונות ששה בתים וכו'"). | ||
בזה שוים [[אותיות]] | בזה שוים [[אותיות]] "דבר הוי'" המהוים את הנבראים - לאותיות התורה, שגם [[אותיות]] התורה הן המשכות מבחינת [[חכמה עילאה]] דרך המדות העליונות, עד שמגיעות להתלבש בשכל הנבראים בלימוד התורה. | ||
בשני מיני [[אותיות]] | בשני מיני [[אותיות]] אלו - דבר הוי' זו הלכה (אותיות התורה), ודבר הוי' שממנו גם שמים נעשו (הכח הפועל בנבראים), הרי אין דיבורו של [[הקב"ה]] מובדל ממנו ית' ח"ו - גם לאחר שנמשך ומתלבש בנברא. כי להיות [[עצמותו יתברך]] בבחינת אין-סוף ובלתי בעל גבול אמיתי, הרי אין דבר חוץ ממנו, ו[[לית אתר פנוי מיניה]]. | ||
נמצא כי דיבורו ומחשבתו כביכול מיוחדות עמו - גם לאחר שנתגלו בבריאה - בתכלית היחוד, דרך משל - כמו דיבורו ומחשבתו של אדם בעודן בכח - בפנימיותו - בטרם נתגלו במחשבה או בדיבור. "ולא נקרא דבורו ית' בשם דיבור רק על דרך משל כמו שדיבור התחתון שבאדם הוא מגלה לשומעים מה שהיה צפון ונעלם במחשבתו כך למעלה בא"ס ב"ה יציאת האור והחיות ממנו ית' מההעלם אל הגילוי לברוא עולמות ולהחיותם נקרא בשם דיבור והן הן עשרה מאמרות שבהן נברא העולם וכן שאר כל התורה נביאים וכתובים שהשיגו הנביאים במראה נבואתם." | נמצא כי דיבורו ומחשבתו כביכול מיוחדות עמו - גם לאחר שנתגלו בבריאה - בתכלית היחוד, דרך משל - כמו דיבורו ומחשבתו של אדם בעודן בכח - בפנימיותו - בטרם נתגלו במחשבה או בדיבור. "ולא נקרא דבורו ית' בשם דיבור רק על דרך משל כמו שדיבור התחתון שבאדם הוא מגלה לשומעים מה שהיה צפון ונעלם במחשבתו כך למעלה בא"ס ב"ה יציאת האור והחיות ממנו ית' מההעלם אל הגילוי לברוא עולמות ולהחיותם נקרא בשם דיבור והן הן עשרה מאמרות שבהן נברא העולם וכן שאר כל התורה נביאים וכתובים שהשיגו הנביאים במראה נבואתם." | ||
שורה 23: | שורה 23: | ||
נמצא כי האור והכח האלקי שממנו הווית עצם כל נברא, הרי הוא חלק מעצמותו בבחינת [[הויה הוא האלוקים]], וממילא אין שום מציאות מלבדו. וכמו כן ה[[תורה]] - על כל חלקיה ורבדיה - גם בצורתה הנגלית בבחינת [[חכמה]] ושכל מוגדר, וכן גם אותיותיה וכו', הרי היא מאוחדת בעצמותו ית' בבחינת [[אורייתא וקוב"ה כולא חד]]. והיינו שבפנימיותה היא בבחינת אין-סוף שלמעלה מכל שכל והגדרה. | נמצא כי האור והכח האלקי שממנו הווית עצם כל נברא, הרי הוא חלק מעצמותו בבחינת [[הויה הוא האלוקים]], וממילא אין שום מציאות מלבדו. וכמו כן ה[[תורה]] - על כל חלקיה ורבדיה - גם בצורתה הנגלית בבחינת [[חכמה]] ושכל מוגדר, וכן גם אותיותיה וכו', הרי היא מאוחדת בעצמותו ית' בבחינת [[אורייתא וקוב"ה כולא חד]]. והיינו שבפנימיותה היא בבחינת אין-סוף שלמעלה מכל שכל והגדרה. | ||
ובזה ההבדל שבין "אותיות החקיקה" ל"אותיות הכתיבה" שבתורה. שבחקיקה - על אף היותן [[אותיות]] | ובזה ההבדל שבין "אותיות החקיקה" ל"אותיות הכתיבה" שבתורה. שבחקיקה - על אף היותן [[אותיות]] מוגדרות (שכל אלקי מוגדר), הרי אין סוף ב"ה בגילוי בהן, ואילו בכתיבה - הא"ס שבאותיות הוא בבחינת העלם, והאותיות (שכל התורה) הן מציאות לעצמן כביכול, שעל-אף היותן [[אותיות]] התורה וכו', לא נרגש בהן [[אור אין סוף]] ב"ה כ"כ. | ||
==מקורות לעיון:== | ==מקורות לעיון:== |