12,050
עריכות
ברכת הזימון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אדה"ז " ב־"אדמו"ר הזקן "
מ (החלפת טקסט – " . " ב־". ") |
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
===המזמן=== | ===המזמן=== | ||
ההלכה{{הערה|שו"ע | ההלכה{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן סימן רא.}} אומרת שהמזמן הוא הגדול בחכמה שבכל המסובים, אך הוא יכול לכבד קטן ממנו לזמן. וכמו כן, באם יש לו ליחה וכיו"ב שתעכבנו בברכה - יזמן אחר. | ||
אם יש כהן שהוא תלמיד חכם, עדיף שהגדול יכבדנו, ויזכה לאריכות ימים. באם הכהן הוא עם הארץ, הוא יכול לכבדו, אך לא מפני שהוא כהן, כיון שמעלת התורה גדולה יותר. וחכם שהוא כהן יכול לכבד עם הארץ ישראל. | אם יש כהן שהוא תלמיד חכם, עדיף שהגדול יכבדנו, ויזכה לאריכות ימים. באם הכהן הוא עם הארץ, הוא יכול לכבדו, אך לא מפני שהוא כהן, כיון שמעלת התורה גדולה יותר. וחכם שהוא כהן יכול לכבד עם הארץ ישראל. | ||
אם הם שווים, הכהן קודם, מפני שהתורה ציוותה "וקידשתו"{{הערה|ויקרא כא, ח}}, וחכמים דרשו{{הערה|פירוש הרא"ש נדרים סב, א.}} שתקדימו לכל דבר שבקדושה, כלומר, בכל דבר שיראה גדול ומקודש. וכן הוא גם לעניין "ברכת המזון"{{הערה|רש"י מו"ק ונדרים והוריות שם.}}. ודבר זה הוא דאורייתא, ולכן{{הערה|שו"ע | אם הם שווים, הכהן קודם, מפני שהתורה ציוותה "וקידשתו"{{הערה|ויקרא כא, ח}}, וחכמים דרשו{{הערה|פירוש הרא"ש נדרים סב, א.}} שתקדימו לכל דבר שבקדושה, כלומר, בכל דבר שיראה גדול ומקודש. וכן הוא גם לעניין "ברכת המזון"{{הערה|רש"י מו"ק ונדרים והוריות שם.}}. ודבר זה הוא דאורייתא, ולכן{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן סי' קסז סוף סי"ט.}} נהגו ליטול רשות מהכהן לברך ברכת המזון, וכן נכון; שהרי מצוה להקדימו. ואם כן, אסור לברך בלא רשותו אלא אם כן המזמן גדול ממנו בחכמה. ומכל מקום, לא תועיל אמירת "ברשות הכהן", אם הכהן לא נתן לו רשות. | ||
אם אין כהן, אך ישנו לוי - יש עדיפות להקדימו אף שאין זה מעיקר הדין. והעושה כך מאריך ימים. | אם אין כהן, אך ישנו לוי - יש עדיפות להקדימו אף שאין זה מעיקר הדין. והעושה כך מאריך ימים. | ||