12,050
עריכות
ניצוץ משיח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " . " ב־". "
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – " . " ב־". ") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==מקורו בספרי החסידות== | ==מקורו בספרי החסידות== | ||
המקום הראשון בו אנו מוצאים שישנו קשר בין [[נשמה|נשמתו]] של כל יהודי לנשמתו של מלך המשיח הוא בכתביו של רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], המביא בספרו [[מאור עיניים]] אמרה בשם ה[[בעל שם טוב]], וזה לשונו:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כמאמר הבעל שם טוב נבג"מ צריך כל אחד מישראל לתקן ולהכין חלק קומת משיח השייך לנשמתו כנודע שאדם ראשי תיבות [[אדם]] [[דוד]] [[משיח]] . . וכמו כן יהיה משיח קומה שלימה מכל [[נשמה|נשמות]] ישראל כלולה משישים ריבוא . . על כן צריך כל אחד מישראל לתקן חלק בחינת משיח השייך לחלק נשמתו . .|מקור=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24871&st=&pgnum=186 מאור עיניים פרשת פנחס]}} | המקום הראשון בו אנו מוצאים שישנו קשר בין [[נשמה|נשמתו]] של כל יהודי לנשמתו של מלך המשיח הוא בכתביו של רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], המביא בספרו [[מאור עיניים]] אמרה בשם ה[[בעל שם טוב]], וזה לשונו:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כמאמר הבעל שם טוב נבג"מ צריך כל אחד מישראל לתקן ולהכין חלק קומת משיח השייך לנשמתו כנודע שאדם ראשי תיבות [[אדם]] [[דוד]] [[משיח]]. . וכמו כן יהיה משיח קומה שלימה מכל [[נשמה|נשמות]] ישראל כלולה משישים ריבוא. . על כן צריך כל אחד מישראל לתקן חלק בחינת משיח השייך לחלק נשמתו. .|מקור=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24871&st=&pgnum=186 מאור עיניים פרשת פנחס]}} | ||
ביאור מפורט יותר אודות מהותו של ניצוץ זה, והעבודה של גילוי הניצוץ, אנו מוצאים בדור מאוחר יותר, בשם [[המגיד מקוזניץ']], שכותב: "כל התעוררות שאדם מרגיש בחייו, הן ב[[תורה]] הן ב[[תפלה]], הוא מחלק המשיח שיש בכל הנשמות, ולפני [[ביאת המשיח]] [[אחדות|יתאחדו]] כל חלקי המשיח המפוזרים בעולם לקומה שלימה, בחינת נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' לבי ובשרי ירננו לאל חי{{הערה|שם=באר|באר יעקב חיים פרשת בראשית}}. | ביאור מפורט יותר אודות מהותו של ניצוץ זה, והעבודה של גילוי הניצוץ, אנו מוצאים בדור מאוחר יותר, בשם [[המגיד מקוזניץ']], שכותב: "כל התעוררות שאדם מרגיש בחייו, הן ב[[תורה]] הן ב[[תפלה]], הוא מחלק המשיח שיש בכל הנשמות, ולפני [[ביאת המשיח]] [[אחדות|יתאחדו]] כל חלקי המשיח המפוזרים בעולם לקומה שלימה, בחינת נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' לבי ובשרי ירננו לאל חי{{הערה|שם=באר|באר יעקב חיים פרשת בראשית}}. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
[[הרבי]] הביא לכך מקור ורמז בדברי חז"ל על הפסוק{{הערה|במדבר כד, כז.}}: "דרך כוכב מיעקב". המפרשים אותו פעם אחת כ[[נבואה]] על מלך המשיח{{הערה|תלמוד ירושלמי תענית פרק ד' הלכה ה. תרגום אונקלוס ופירוש הרמב"ן על הפסוק.}}, ובמקום אחר על כל אחד מ[[ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי מעשר שני סוף פרק ד.}}. ומכיוון שהכלל הוא כי על פי האמת כל הביאורים שישנם בפסוק אחד שייכים זה לזה{{הערה|ההוכחה לכך מצוינת בשיחותיו של הרבי - ראה לקו"ש ח"ג ע' 782 ועוד.- מדרשת חז"ל (נדה סא, ב) על המילה "שעטנז" המורכבת משלשה מילים 'שוע' 'טווי' ו'נוז' שמכך הסיקו חז"ל להלכה שאיסור שעטנז הוא רק כשהתקיימו כל אופני וחלקי המלאכה.}}, מוכח שישנה שייכות בין כל אחד מישראל לנשמת משיח, שעל שניהם נאמר שהם 'כוכב מיעקב', והוא לפי שיש בהם ניצוץ מנשמתו של משיח{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=323 לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 599] (ב[[עברית]] - בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&st=&pgnum=129&hilite= תורת מנחם חלק ל"ד עמוד 102 ואילך]), ועמוד 692 בהערה. וראה תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ו]] חלק א' עמוד 344.}}. | [[הרבי]] הביא לכך מקור ורמז בדברי חז"ל על הפסוק{{הערה|במדבר כד, כז.}}: "דרך כוכב מיעקב". המפרשים אותו פעם אחת כ[[נבואה]] על מלך המשיח{{הערה|תלמוד ירושלמי תענית פרק ד' הלכה ה. תרגום אונקלוס ופירוש הרמב"ן על הפסוק.}}, ובמקום אחר על כל אחד מ[[ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי מעשר שני סוף פרק ד.}}. ומכיוון שהכלל הוא כי על פי האמת כל הביאורים שישנם בפסוק אחד שייכים זה לזה{{הערה|ההוכחה לכך מצוינת בשיחותיו של הרבי - ראה לקו"ש ח"ג ע' 782 ועוד.- מדרשת חז"ל (נדה סא, ב) על המילה "שעטנז" המורכבת משלשה מילים 'שוע' 'טווי' ו'נוז' שמכך הסיקו חז"ל להלכה שאיסור שעטנז הוא רק כשהתקיימו כל אופני וחלקי המלאכה.}}, מוכח שישנה שייכות בין כל אחד מישראל לנשמת משיח, שעל שניהם נאמר שהם 'כוכב מיעקב', והוא לפי שיש בהם ניצוץ מנשמתו של משיח{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=323 לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 599] (ב[[עברית]] - בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&st=&pgnum=129&hilite= תורת מנחם חלק ל"ד עמוד 102 ואילך]), ועמוד 692 בהערה. וראה תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ו]] חלק א' עמוד 344.}}. | ||
על פי עניין זה הסביר הרבי קטע תמוה בסדר התפילה. בעת פתיחת הארון להוצאת ספר התורה בימים טובים מתפלל כל הציבור ואומר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32581&st=&pgnum=184&hilite= סידור תהילת ה' (הישן) עמוד 184].}}: "רבונו של עולם . . ויתקיים בנו מקרא שכתוב{{הערה|ישעיה יא, ב.}} ונחה עליו רוח ה' רוח [[חכמה]] ו[[בינה]] רוח עצה וגבורה". כלומר, הציבור מתפלל שיתקיים בו פסוק ונבואה שנאמרה אודות משיח צדקנו?! תמיהה זו העלה הרב [[חיים אלעזר שפירא]] בעל המנחת אלעזר בספרו חמשה מאמרות{{הערה|אות כז.}}, ולמרות התמיהה פסק שיש לומר את הנוסח שנקבע על ידי גדולי ישראל. אמנם הרבי מסביר זאת על פי האמור בספר מאור עיניים - שכל אחד מישראל יש לו חלק מנשמת משיח, ואם כן נמצאים אצלו (מעין) תכונותיו של משיח, ולכן שייך שיבקש שיתקיים בו עצמו פסוק זה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ג' עמוד 1315 ואילך. התוועדויות [[תשמ"ו]] עמוד 144 ואילך.}}. | על פי עניין זה הסביר הרבי קטע תמוה בסדר התפילה. בעת פתיחת הארון להוצאת ספר התורה בימים טובים מתפלל כל הציבור ואומר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32581&st=&pgnum=184&hilite= סידור תהילת ה' (הישן) עמוד 184].}}: "רבונו של עולם. . ויתקיים בנו מקרא שכתוב{{הערה|ישעיה יא, ב.}} ונחה עליו רוח ה' רוח [[חכמה]] ו[[בינה]] רוח עצה וגבורה". כלומר, הציבור מתפלל שיתקיים בו פסוק ונבואה שנאמרה אודות משיח צדקנו?! תמיהה זו העלה הרב [[חיים אלעזר שפירא]] בעל המנחת אלעזר בספרו חמשה מאמרות{{הערה|אות כז.}}, ולמרות התמיהה פסק שיש לומר את הנוסח שנקבע על ידי גדולי ישראל. אמנם הרבי מסביר זאת על פי האמור בספר מאור עיניים - שכל אחד מישראל יש לו חלק מנשמת משיח, ואם כן נמצאים אצלו (מעין) תכונותיו של משיח, ולכן שייך שיבקש שיתקיים בו עצמו פסוק זה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ג' עמוד 1315 ואילך. התוועדויות [[תשמ"ו]] עמוד 144 ואילך.}}. | ||
==דרגתו ועניינו== | ==דרגתו ועניינו== | ||