משה טייטלבוים (מאוהל): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
(הוספת ערך)
 
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 13: שורה 13:
}}
}}
[[קובץ:ציון טייטלבוים אויהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל ה'ישמח משה' ורעייתו הרבנית]]
[[קובץ:ציון טייטלבוים אויהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל ה'ישמח משה' ורעייתו הרבנית]]
רבי '''משה טייטלבוים''' (מכונה '''ה'ישמח משה'''' על שם ספרו העיקר, [[תקי"ט]] − [[כ"ח תמוז]] [[תר"א]]) היה מראשי מפיצי תורת החסידות בהונגריה, אבי שושלת חסידות סיגט ו[[חסידות סאטמר|סאטמר]] שכיהן כרב בעיר אוהל (בכתיב יידי: אויהעל).
רבי '''משה טייטלבוים''' (מכונה '''ה'ישמח משה'''' על שם ספרו העיקר, [[תקי"ט]] − [[כ"ח תמוז]] [[תר"א]]) היה מראשי מפיצי תורת החסידות בהונגריה, אבי שושלת חסידות סיגט ו[[חסידות סאטמר|סאטמר]] שכיהן כרב בעיר אוהל (בכתיב יידי: אויהעל).


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בשנת [[תקי"ט]] בעיירה פרעמישלא שבגליציה בשנת [[תקי"ט]], לאביו רבי צבי הירש מזברוב ולאמו מרת חנה.
נולד בשנת [[תקי"ט]] בעיירה פרעמישלא שבגליציה בשנת [[תקי"ט]], לאביו רבי צבי הירש מזברוב ולאמו מרת חנה.


בהיותו בן 13 בלבד חיתנוהו הוריו, ולאחר חתונתו למד אצל דודו רבי יוסף שכיהן כרבה של קולבסוב, ואצל דודו רבי אריה יהודה הלוי (בעל 'דרישת אריה') שכיהן כרבה של סטריזוב. בגיל 17 החל להתכתב בשאלות הלכתיות ותורניות עם גדולי התורה שבזמנו, והחל ללמד תורה לתלמידים.
בהיותו בן 13 בלבד חיתנוהו הוריו, ולאחר חתונתו למד אצל דודו רבי יוסף שכיהן כרבה של קולבסוב, ואצל דודו רבי אריה יהודה הלוי (בעל 'דרישת אריה') שכיהן כרבה של סטריזוב. בגיל 17 החל להתכתב בשאלות הלכתיות ותורניות עם גדולי התורה שבזמנו, והחל ללמד תורה לתלמידים.


בגיל 25 התמנה לכהן כרבה של שניאווה, ובשנת תקס"ח בהיותו כבן ארבעים התמנה לכהן כרב העיר 'אוהל', שם התפרסם שמו כמנהיג לאלפים ורבבות.
בגיל 25 התמנה לכהן כרבה של שניאווה, ובשנת תקס"ח בהיותו כבן ארבעים התמנה לכהן כרב העיר 'אוהל', שם התפרסם שמו כמנהיג לאלפים ורבבות.


במשך שנים ארוכות התנגד נמרצות לתנועת החסידות, ורק בגיל מאוחר ביותר החל להתקרב לחסידות בהשפעת חתנו רבי [[אריה ליבוש ליפשיץ]] (בעל "אריה דבי עילאי") ו[[התקשרות|התקשר]] ל{{ה|חוזה מלובלין}} והיה מגדולי תלמידיו, וכן קיבל מ[[המגיד מקוזניץ]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]] וה[[אברהם יהושע השל מאפטא|אוהב ישראל מאפטא]]. עסק רבות בחלוקת [[קמיע]]ות ועורר בכך את התנגדותו של רבי [[נפתלי מרופשיץ]] שאמר שלפי [[האר"י]] אסור להתעסק עם שמות הקודש.
במשך שנים ארוכות התנגד נמרצות לתנועת החסידות, ורק בגיל מאוחר ביותר החל להתקרב לחסידות בהשפעת חתנו רבי [[אריה ליבוש ליפשיץ]] (בעל "אריה דבי עילאי") ו[[התקשרות|התקשר]] ל{{ה|חוזה מלובלין}} והיה מגדולי תלמידיו, וכן קיבל מ[[המגיד מקוזניץ]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]] וה[[אברהם יהושע השל מאפטא|אוהב ישראל מאפטא]]. עסק רבות בחלוקת [[קמיע]]ות ועורר בכך את התנגדותו של רבי [[נפתלי מרופשיץ]] שאמר שלפי [[האר"י]] אסור להתעסק עם שמות הקודש.


נפטר ב[[כ"ח בתמוז]] [[ה'תר"א]] ונקבר באוהלי.
נפטר ב[[כ"ח בתמוז]] [[ה'תר"א]] ונקבר באוהלי.

תפריט ניווט