12,050
עריכות
מגילת רות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "עשיר " ב־"עשיר "
מ (החלפת טקסט – "חג השבועות " ב־"חג השבועות ") |
מ (החלפת טקסט – "עשיר " ב־"עשיר ") |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
על דרך זה מצינו בזהר{{הערה|ח"א קצט, ב. חלק ב' סב, ב. וראה [[לקוטי שיחות]] חכ"ו ע' 99. וש"נ.}}, ש[[רב המנונא סבא]], למרות שהיה לו לחם לאכול, לא היה אוכל עד שהתפלל על מזונו. ולכאורה, בשעה שהאוכל ערוך ומוכן לפניו על השולחן - מה שייך לבקש ש[[הקב"ה]] יתן לו, הרי כבר יש לו? והביאור בזה - שקודם שמתפלל ל[[הקב"ה]] אין האוכל שייך אליו, כך, שאין לו אוכל, וכדי שהאוכל יהי' שייך אליו - הרי זה רק על ידי התפלה. | על דרך זה מצינו בזהר{{הערה|ח"א קצט, ב. חלק ב' סב, ב. וראה [[לקוטי שיחות]] חכ"ו ע' 99. וש"נ.}}, ש[[רב המנונא סבא]], למרות שהיה לו לחם לאכול, לא היה אוכל עד שהתפלל על מזונו. ולכאורה, בשעה שהאוכל ערוך ומוכן לפניו על השולחן - מה שייך לבקש ש[[הקב"ה]] יתן לו, הרי כבר יש לו? והביאור בזה - שקודם שמתפלל ל[[הקב"ה]] אין האוכל שייך אליו, כך, שאין לו אוכל, וכדי שהאוכל יהי' שייך אליו - הרי זה רק על ידי התפלה. | ||
ואם במזון גשמי כך - על אחת כמה וכמה שכן הוא בתורה, שמצד עצמו אין לו שייכות לתורה. זהו "שלא נתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני": הכוונה ב"עוני" - אינה לעוני בגשמיות, שהרי ר"א בן חרסום זכה לתורה אף שהי' עשיר גדול (כנ"ל סי"ח), אלא הכוונה היא לענין העוני ברוחניות, דהיינו, שמצד עצמו אין לו שייכות לתורה, ואין זה אלא שנותנים לו מלמעלה, וע"י ידיעה והכרה זו - התורה מתקיימת אצלו. | ואם במזון גשמי כך - על אחת כמה וכמה שכן הוא בתורה, שמצד עצמו אין לו שייכות לתורה. זהו "שלא נתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני": הכוונה ב"עוני" - אינה לעוני בגשמיות, שהרי ר"א בן חרסום זכה לתורה אף שהי' [[עשירות|עשיר]] גדול (כנ"ל סי"ח), אלא הכוונה היא לענין העוני ברוחניות, דהיינו, שמצד עצמו אין לו שייכות לתורה, ואין זה אלא שנותנים לו מלמעלה, וע"י ידיעה והכרה זו - התורה מתקיימת אצלו. | ||
כך גם בענין ה"יסורין" - שהכוונה היא ברוחניות, יסורין מצד העדר ההשגה: עליו לדעת שהתורה היא בלי-גבול, וכל מה שיודע - אינו משיג אלא את חיצוניות הענין, ואילו בפנימיות הענין לא נגע כלל, כיון שהתורה היא בלי גבול. ולכן גם [[משה רבינו]] לומד תורה תמיד, אף שקיבל הכל מפי [[הקב"ה]] - כיון שבתורה יש עומק ועומק לפנים מעומק עד אין-סוף. ובידעו זאת, אינו מתנשא בעצמו מצד ידיעת ה[[תורה]], ואדרבה - הוא שפל בעיני עצמו, ויש לו [[יסורים]] מהעדר השגתו, ו"לבו דואג בקרבו"{{הערה|חגיגה יג, א., ואז - התורה מתקיימת.}}. | כך גם בענין ה"יסורין" - שהכוונה היא ברוחניות, יסורין מצד העדר ההשגה: עליו לדעת שהתורה היא בלי-גבול, וכל מה שיודע - אינו משיג אלא את חיצוניות הענין, ואילו בפנימיות הענין לא נגע כלל, כיון שהתורה היא בלי גבול. ולכן גם [[משה רבינו]] לומד תורה תמיד, אף שקיבל הכל מפי [[הקב"ה]] - כיון שבתורה יש עומק ועומק לפנים מעומק עד אין-סוף. ובידעו זאת, אינו מתנשא בעצמו מצד ידיעת ה[[תורה]], ואדרבה - הוא שפל בעיני עצמו, ויש לו [[יסורים]] מהעדר השגתו, ו"לבו דואג בקרבו"{{הערה|חגיגה יג, א., ואז - התורה מתקיימת.}}. | ||