יהודה קלמן מרלו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת "
מ (החלפת טקסט – "בית הרפואה " ב־"בית הרפואה ")
מ (החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת ")
שורה 115: שורה 115:
חיות מיוחדת היתה לרב מרלאו בכל עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], ובפרט בנושא [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|זהות מלך המשיח]]. הרב ניצל כל הזדמנות לעודד את הפעילות בנושאים אלו, ואף הוא עצמו השתתף בפעולות אלו.
חיות מיוחדת היתה לרב מרלאו בכל עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], ובפרט בנושא [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|זהות מלך המשיח]]. הרב ניצל כל הזדמנות לעודד את הפעילות בנושאים אלו, ואף הוא עצמו השתתף בפעולות אלו.


בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שבשבת [[פרשת ויגש]], ב[[התוועדות]] של הרבי זעקו כל הקהל '[[עד מתי]]!?', והייתה התעוררות מיוחדת בענייני הגאולה, ישבו עשרים וחמשה רבנים בראשות הרב מארלאוו לדיון מיוחד בנושא, והוציאו פסק דין הקובע כי על פי תורת אמת [[הקב"ה]] חייב להביא את ה[[גאולה]] מיד. למחרת, בעשרה בטבת לפני תפלת מנחה, הגיש הרב מארלאוו לרבי את פסק הדין, ועל כך אמר הרבי{{הבהרה|מה אמר הרבי}}
בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שב[[שבת]] [[פרשת ויגש]], ב[[התוועדות]] של הרבי זעקו כל הקהל '[[עד מתי]]!?', והייתה התעוררות מיוחדת בענייני הגאולה, ישבו עשרים וחמשה רבנים בראשות הרב מארלאוו לדיון מיוחד בנושא, והוציאו פסק דין הקובע כי על פי תורת אמת [[הקב"ה]] חייב להביא את ה[[גאולה]] מיד. למחרת, בעשרה בטבת לפני תפלת מנחה, הגיש הרב מארלאוו לרבי את פסק הדין, ועל כך אמר הרבי{{הבהרה|מה אמר הרבי}}


כמו"כ בקיץ [[תנש"א]], כאשר עמדו על הפרק פסקי הדין של הרבנים שהגיע זמן הגאולה והרבי הוא מלך המשיח - היה הרב מארלאוו אחד הכוחות הדומיננטיים ביותר בעניין.
כמו"כ בקיץ [[תנש"א]], כאשר עמדו על הפרק פסקי הדין של הרבנים שהגיע זמן הגאולה והרבי הוא מלך המשיח - היה הרב מארלאוו אחד הכוחות הדומיננטיים ביותר בעניין.
שורה 131: שורה 131:
הופעתו האחרונה של הרב בציבור הייתה בכינוס היובל שנערך על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]]. הוא דיבר על חשיבות האמונה הטהורה של הילדים הקטנים: {{ציטוטון|לצערינו, הילדים של היום לא ראו מעולם את הרבי, ולמרות הכל הם גדלים כמקושרים אמיתיים ומאמינים באמונה שלימה. מילא אנחנו - ראינו את הרבי. אבל מהיכן יש להם את הכוחות הללו? אין זאת, אלא שמדובר ב[[נשמה|נשמות]] גבוהות מאוד, עם כוחות נעלים ביותר. אחרת אין לזה הסבר}}.
הופעתו האחרונה של הרב בציבור הייתה בכינוס היובל שנערך על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] בערב [[י' בשבט]] [[תש"ס]]. הוא דיבר על חשיבות האמונה הטהורה של הילדים הקטנים: {{ציטוטון|לצערינו, הילדים של היום לא ראו מעולם את הרבי, ולמרות הכל הם גדלים כמקושרים אמיתיים ומאמינים באמונה שלימה. מילא אנחנו - ראינו את הרבי. אבל מהיכן יש להם את הכוחות הללו? אין זאת, אלא שמדובר ב[[נשמה|נשמות]] גבוהות מאוד, עם כוחות נעלים ביותר. אחרת אין לזה הסבר}}.


אמונתו העזה ברבי מלך המשיח באה לידי ביטוי גם בימי חוליו כאשר במצוות הרופאים היה מרותק למיטתו. בשבת הראשונה לאחר הניתוח, כאשר שהה בבית הרפואה, הגיעו עשרה בחורים מב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] להתפלל יחד עם הרב קבלת שבת במניין. בטרם התחילו בתפילה, ביקשו מהם בני המשפחה למהר קצת בתפילה, עקב מצבו של הרב. כאשר הגיעו לסיום הפזמון 'לכה דודי', סימן להם הרב בידו שיערכו ריקוד של 'יחי'. כשהבחין בהתלבטות שלהם, קם מכסאו והחל לרקוד בעצמו ולשיר 'יחי אדוננו'. עשר דקות נמשכו הריקודים, ולאחריהם חזר למיטתו כשהוא מותש לחלוטין. המאמץ היה כל כך גדול, שלאחר התפילה לא היה הרב מסוגל לעשות קידוש, ונאלץ לנוח שעתיים תמימות. לאחר שהתעורר אמר למשפחתו כי זו היתה תפלה מיוחדת, ואחר כך עשה קידוש.
אמונתו העזה ברבי מלך המשיח באה לידי ביטוי גם בימי חוליו כאשר במצוות הרופאים היה מרותק למיטתו. ב[[שבת]] הראשונה לאחר הניתוח, כאשר שהה בבית הרפואה, הגיעו עשרה בחורים מב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] להתפלל יחד עם הרב קבלת שבת במניין. בטרם התחילו בתפילה, ביקשו מהם בני המשפחה למהר קצת בתפילה, עקב מצבו של הרב. כאשר הגיעו לסיום הפזמון 'לכה דודי', סימן להם הרב בידו שיערכו ריקוד של 'יחי'. כשהבחין בהתלבטות שלהם, קם מכסאו והחל לרקוד בעצמו ולשיר 'יחי אדוננו'. עשר דקות נמשכו הריקודים, ולאחריהם חזר למיטתו כשהוא מותש לחלוטין. המאמץ היה כל כך גדול, שלאחר התפילה לא היה הרב מסוגל לעשות קידוש, ונאלץ לנוח שעתיים תמימות. לאחר שהתעורר אמר למשפחתו כי זו היתה תפלה מיוחדת, ואחר כך עשה קידוש.


יצויין כי הרב מארלאוו היה מרבני חב"ד שפסקו פסק דין תורה, שאסור לכתוב על הרבי תוארים של היפך החיים.
יצויין כי הרב מארלאוו היה מרבני חב"ד שפסקו פסק דין תורה, שאסור לכתוב על הרבי תוארים של היפך החיים.

תפריט ניווט