12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת ") |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
העירוב היא תקנה שתוקנה על ידי [[שלמה המלך]] עליו השלום. כאשר [[שלמה המלך]] תיקן תקנה זו עם התקנה של [[נטילת ידים]], יצאה בת קול משמים ואמרה: בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני.{{הערת שוליים|עירובין דף כ"א.}} | העירוב היא תקנה שתוקנה על ידי [[שלמה המלך]] עליו השלום. כאשר [[שלמה המלך]] תיקן תקנה זו עם התקנה של [[נטילת ידים]], יצאה בת קול משמים ואמרה: בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני.{{הערת שוליים|עירובין דף כ"א.}} | ||
קיימים שני סוגי עירובין, ושנים מבוססים על הדין שדירתו של אדם | קיימים שני סוגי עירובין, ושנים מבוססים על הדין שדירתו של אדם ב[[שבת]] וחג היא היכן שסעודתו מונחת. | ||
א. '''[[עירוב חצרות]].''' על ידי שבני אדם משתתפים במאכל לסעודה ומניחים אותם באחת מהחצרות, הם מערבים ומשתפים בכך את רשויותיהם, והופכים בכך את חצרותיהן כחצר אחת המשותפת לכולם. | א. '''[[עירוב חצרות]].''' על ידי שבני אדם משתתפים במאכל לסעודה ומניחים אותם באחת מהחצרות, הם מערבים ומשתפים בכך את רשויותיהם, והופכים בכך את חצרותיהן כחצר אחת המשותפת לכולם. |