39,916
עריכות
יצחק ידידיה פרנקל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "הרבי שליט"א" ב־"הרבי"
מ (החלפת טקסט – "בר מצווה " ב־"בר מצווה ") |
מ (החלפת טקסט – "הרבי שליט"א" ב־"הרבי") |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
הרב פרנקל היה בקשר עם תלמידי ישיבת חב"ד ב[[פולין]]. לאחר שעלה לארץ יצר קשר עם הרבנים החב"דים בתל אביב; רבי [[שאול דוב זיסלין]], רבי [[אלכסנדר יודסין]], רבי [[פנחס אלטהויז]] וחסידים נוספים במקום. הרב פרנקל היה משתתף בקביעות בהתוועדויות שנערכו ב[[י"ט בכסלו]] ב[[כפר חב"ד]]. באחד הפעמים אמר: {{ציטוטון|חשתי ביום הזה, שרגלי מובילות אותי מעצמן לכפר חב"ד, להיות במחיצת העדה המופלאה הזאת ביום חגה}}. | הרב פרנקל היה בקשר עם תלמידי ישיבת חב"ד ב[[פולין]]. לאחר שעלה לארץ יצר קשר עם הרבנים החב"דים בתל אביב; רבי [[שאול דוב זיסלין]], רבי [[אלכסנדר יודסין]], רבי [[פנחס אלטהויז]] וחסידים נוספים במקום. הרב פרנקל היה משתתף בקביעות בהתוועדויות שנערכו ב[[י"ט בכסלו]] ב[[כפר חב"ד]]. באחד הפעמים אמר: {{ציטוטון|חשתי ביום הזה, שרגלי מובילות אותי מעצמן לכפר חב"ד, להיות במחיצת העדה המופלאה הזאת ביום חגה}}. | ||
בשנת [[תשכ"א]] ביקר לראשונה אצל [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] שנמשכה כשעתיים. לאחר היחידות כתב מכתב למשפחתו: {{ציטוטון|לבני היקרים והחביבים. עתה השעה שתים בלילה יום ה'. אני חוזר מיחידות עם האדמו"ר מליובאוויטש. שעתיים הוא ישב אתי. הוא אישיות אצילה. הוא ביקשני מאוד למסור לך (לבנו הרב איסר שליט"א) דרישת שלום, ואמר שתרבה לכתוב, ושתדע שהוא קורא את כל מאמריך. הוא דיבר אתי על רבנות [[תל אביב]] ועל מצב הרבנות בכלל}}. לאחר שחזר לארץ תיאר הרב פרנקל למשפחתו את פרטי תוכן השיחה עם הרבי והפליא ברושם שנותר בו מאישיותו הקורנת של הרבי{{הערה|מפי בנו ר' איסר פרנקל.}}. ביום [[כ"ו באדר]] שנת [[תשכ"ח]] שיגר לו הרבי מכתב ברכה ל[[בר מצווה]] של נכדו חיים אליעזר{{הערה|בשולי מכתב כותב הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות על דבר הנער.. ובטח, כפי המדובר בביקור כבוד תורתו כאן - מתעניין גם אודות אחות הנ"ל". מקטע זה ניתן להבחין עד כמה עמד עמו הרבי בקשר מעודכן בענין עסקנותו הציבורית בתל אביב.}}. בשנת [[תש"ל]] ביקר שוב אצל הרבי ביחידות ובין היתר התעניין אצלו הרבי לגבי מינויו כרב ראשי בתל אביב, כאשר הרב פרנקל טרם חשב על כך. כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ב]] אכן מונה כרב ראשי בתל אביב{{הערה|על פי תיאור של הרב פרנקל בעצמו: "זכורני כשנכנסתי ל[[הרבי|רבי]]ל[[יחידות]] בשנת [[תש"ל]], הוא קם ממקומו ונגש אלי בחמימות ושאלתו הראשונה היתה "מה בקשר לרבנות ב[[תל אביב]]"? הייתי המום ונדהם, לא העלתי אז בדעתי לכהן כרב הראשי בתל אביב. אמרתי לו שאיני חושב על כך. כשהוא לא הרפה אמרתי לו שזה הרי תלוי במפלגות ולהם הרי יש את הרב שלהם. אמר לי אז הרבי | בשנת [[תשכ"א]] ביקר לראשונה אצל [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] שנמשכה כשעתיים. לאחר היחידות כתב מכתב למשפחתו: {{ציטוטון|לבני היקרים והחביבים. עתה השעה שתים בלילה יום ה'. אני חוזר מיחידות עם האדמו"ר מליובאוויטש. שעתיים הוא ישב אתי. הוא אישיות אצילה. הוא ביקשני מאוד למסור לך (לבנו הרב איסר שליט"א) דרישת שלום, ואמר שתרבה לכתוב, ושתדע שהוא קורא את כל מאמריך. הוא דיבר אתי על רבנות [[תל אביב]] ועל מצב הרבנות בכלל}}. לאחר שחזר לארץ תיאר הרב פרנקל למשפחתו את פרטי תוכן השיחה עם הרבי והפליא ברושם שנותר בו מאישיותו הקורנת של הרבי{{הערה|מפי בנו ר' איסר פרנקל.}}. ביום [[כ"ו באדר]] שנת [[תשכ"ח]] שיגר לו הרבי מכתב ברכה ל[[בר מצווה]] של נכדו חיים אליעזר{{הערה|בשולי מכתב כותב הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות על דבר הנער.. ובטח, כפי המדובר בביקור כבוד תורתו כאן - מתעניין גם אודות אחות הנ"ל". מקטע זה ניתן להבחין עד כמה עמד עמו הרבי בקשר מעודכן בענין עסקנותו הציבורית בתל אביב.}}. בשנת [[תש"ל]] ביקר שוב אצל הרבי ביחידות ובין היתר התעניין אצלו הרבי לגבי מינויו כרב ראשי בתל אביב, כאשר הרב פרנקל טרם חשב על כך. כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ב]] אכן מונה כרב ראשי בתל אביב{{הערה|על פי תיאור של הרב פרנקל בעצמו: "זכורני כשנכנסתי ל[[הרבי|רבי]]ל[[יחידות]] בשנת [[תש"ל]], הוא קם ממקומו ונגש אלי בחמימות ושאלתו הראשונה היתה "מה בקשר לרבנות ב[[תל אביב]]"? הייתי המום ונדהם, לא העלתי אז בדעתי לכהן כרב הראשי בתל אביב. אמרתי לו שאיני חושב על כך. כשהוא לא הרפה אמרתי לו שזה הרי תלוי במפלגות ולהם הרי יש את הרב שלהם. אמר לי אז הרבי: "זה אני יודע ואולם מה אומרת [[תל אביב]] עצמה"?! ממש נדהמתי, ראיתי את החלטתו שאני אהיה רבה של [[תל אביב]] וזהו! הסוף אתם יודעים, כעבור שנתיים נבחרתי לרבה הראשי של תל אביב, הוא כבר ראה זאת אז. "מאד התפעלתי אז, כאשר הוא שוחח עמי בפרוטרוט על הרבה נושאים הקשורים לעולם הרבנות וארץ הקודש בהתמצאות מופלאה, עד שנוכחתי כי נהירין לו שבילין דארץ הקודש כמו שנהירין לו שבילין דרקיעא.}}. | ||
{| class="infobox" style="width:45%; border: 2px solid #E5E5FF; background-color: #f9f9f9; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0.2em; color: black; float: left; text-align: right; font-size: 85%; clear:right;" | {| class="infobox" style="width:45%; border: 2px solid #E5E5FF; background-color: #f9f9f9; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0.2em; color: black; float: left; text-align: right; font-size: 85%; clear:right;" | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
</div> | </div> | ||
הפגישה הזאת לפני שבוע עם הרבי | הפגישה הזאת לפני שבוע עם הרבי, באה לאחר ארבע עשרה שנה שלא התראינו. היה זה ביום שני [[פרשת בחוקותי]]. נכנסתי לבית המדרש בשעה 3:00 אחרי הצהרים לקראת תפלת מנחה. יום זה הוא אחד מימי התענית של בה"ב, והרבי היה שרוי בתענית. הקהל כולו, זקנים, אברכים וצעירים, המתין בחרדת קודש לבואו של הרבי. הרב חודקוב שליט"א הישיש, עמד באותו ביטול רציני כפי שפגשתיו אז לפני 14 שנה. לפתע נפתחה דלת חדרו של הרבי, והוא נכנס אל בית המדרש. כאשר ראה אותי הוא חייך חיוך רחב, ניגש אלי ואמר במאור פנים: תודה להשי"ת שאנו מתראים שוב, בינתיים ערכתם שמחות, נכדים ונינים ושידוכים, ה' יעזור שהכל יהיה בשמחה ומתוך הרחבה וטוב לבב. אמרתי לרבי: אנו רוצים לעשות משהו בתל אביב, מדובר על בנין ל"בית חב"ד". והרבי השיב: "כן, קיבלתי את המכתב, עליכם לדעת שאתם האפוטרופוס{{הערה|הכוונה היא לכך שהרב היה אפוטרופוס על בנין שהיה שייך למנוח בשם בידרמן והוא מסר חלק מהבנין לשימוש ל"בית חב"ד.}}. אמרתי שהבנין נמצא במרכז החילוניות, ליד ככר מלכי ישראל, והרבי אמר: "העיקר למלאות אותו בתוכן שיוכל להשפיע על העיר כולה". | ||
"לאחר מכן אמר לי הרבי | "לאחר מכן אמר לי הרבי:.. יעזור השי"ת שיהיו כל מעשיך בברכה והצלחה. כך דיבר עמי הרבי כעשרים דקות בבית המדרש, כאשר כל הקהל עומד ומביט בנו בהשתאות. לאחר מכן הסתובב הרבי, כשחיוך רחב זורח על פניו ונפנה לתפלת מנחה. התפלה נסתיימה, והנה הרבי שוב הסתובב אלי, כאשר הוא אוחז את הסידור בידו הק', ושוב החל לדבר עמי: "ראיתי שדיברתם בכינוס על קידוש ה', וגם ביום רביעי תדברו בענין זה. קידוש ה' זהו מסירות נפש, ובחסידות מבואר ש[[מסירות נפש]] זהו מסירת הרצון, להתקרב לקב"ה, ולכן אין ברכה על קידוש ה', כי אין ברכה על רצון". כך שוחחנו כחצי שעה והכל עדיין בבית הכנסת, כאשר הרבי מסביר בהרחבה את הענין של קידוש ה' ברבים דוקא וכו'. והוסיף: "יכולים לקיים קידוש ה' גם מתוך הרחבת הדעת". בסוף השיחה אמר: אני עושה אתכם לשליח למסור פריסת-שלום לאנ"ש וכן לשאר היהודים בארץ הקודש. הרי שמכם הוא ידידיה - ידיד ה', שזה מורה על השלום". וסיים בברכה: "ברכנוכם מבית ה'". לאחר כמה רגעים יצא הרב גרונר ואמר בשם הרבי, שכוונתו היא לכך, שאף על פי שהרבי שוחח אתי בבית הכנסת ולא בחדרו ביחידות, הרי הכבוד של קבלת פנים בבית ה' הוא גדול יותר, וגם הברכה גדולה יותר. | ||
"ביום רביעי מצלצל אלי הרב גרונר ואומר, שהוא רואה חובה נעימה להודיעני, כי יתכן שבערב יקיים [[הרבי]] התועדות לרגל פסח שני. אלא שכרגיל הרבי לא מודיע קודם לכן.. הרבי נוסע לאוהל, ורק בערב סמוך לשעת ההתועדות ידעו.. מיהרתי לנסוע אל בית המדרש והגעתי אל האולם בדיוק כשהרבי | "ביום רביעי מצלצל אלי הרב גרונר ואומר, שהוא רואה חובה נעימה להודיעני, כי יתכן שבערב יקיים [[הרבי]] התועדות לרגל פסח שני. אלא שכרגיל הרבי לא מודיע קודם לכן.. הרבי נוסע לאוהל, ורק בערב סמוך לשעת ההתועדות ידעו.. מיהרתי לנסוע אל בית המדרש והגעתי אל האולם בדיוק כשהרבי פתח בדבריו. הושבתי מאחוריו בספסל המיוחד שבו ישבו כל הנכבדים וזקני החסידים, שהאזינו בחרדת קודש לכל מילה היוצאת מפי הרבי. | ||
"מה אומר לכם, בעיני היה הרבי לאחר 14 שנים מהביקור הקודם, צעיר יותר ב 20- שנה מכפי שנראה היה אז. עד עכשיו אני המום ואיני יכול לעכל את הפלא הגדול הזה.. ממש קשה לתאר את המחזה הנדיר והקדוש כאשר הרבי מטייל בפרדס ובים הראשונים והאחרונים, כשכל מאחז"ל הוא מצטט עם המקור בדיוק, וכן תשובות הראשונים והאחרונים הכל בציטוט מדויק. הוא בונה בנין על גבי בנין בעמקות ורעננות נפלאה. עד עכשיו איני יכול להרגע מהרעננות והכוח העל טבעי שנגלה לעיני, שעות ארוכות בלי שום מנוחה ובלי סימני עייפות כלשהן, כשקהל אלפים ענק עומד על רגליו מבלי לאבד מילה. | "מה אומר לכם, בעיני היה הרבי לאחר 14 שנים מהביקור הקודם, צעיר יותר ב 20- שנה מכפי שנראה היה אז. עד עכשיו אני המום ואיני יכול לעכל את הפלא הגדול הזה.. ממש קשה לתאר את המחזה הנדיר והקדוש כאשר הרבי מטייל בפרדס ובים הראשונים והאחרונים, כשכל מאחז"ל הוא מצטט עם המקור בדיוק, וכן תשובות הראשונים והאחרונים הכל בציטוט מדויק. הוא בונה בנין על גבי בנין בעמקות ורעננות נפלאה. עד עכשיו איני יכול להרגע מהרעננות והכוח העל טבעי שנגלה לעיני, שעות ארוכות בלי שום מנוחה ובלי סימני עייפות כלשהן, כשקהל אלפים ענק עומד על רגליו מבלי לאבד מילה. | ||
"הדבר המפליא ביותר הוא הכוחות של הרבי. כשאדם מדבר במשך שעות הוא חייב להיות צרוד מעט או לחוש חולשה, אבל הרבי נשאר רענן וצלול ומלא כוחות, ממש לא יאומן כי יסופר. שמעתי הרבה דרשות מגדולים, גם מאמרי חסידות וביאורי חסידות שמעתי מפי גדולי המסבירים בחסידות בדורנו ובדור הקודם. אבל כל אלו אינם מגיעים לאפס קצהו מההסברה העמוקה והנפלאה של הרבי | "הדבר המפליא ביותר הוא הכוחות של הרבי. כשאדם מדבר במשך שעות הוא חייב להיות צרוד מעט או לחוש חולשה, אבל הרבי נשאר רענן וצלול ומלא כוחות, ממש לא יאומן כי יסופר. שמעתי הרבה דרשות מגדולים, גם מאמרי חסידות וביאורי חסידות שמעתי מפי גדולי המסבירים בחסידות בדורנו ובדור הקודם. אבל כל אלו אינם מגיעים לאפס קצהו מההסברה העמוקה והנפלאה של הרבי. כשהוא מסביר משהו אפילו תינוקות של בית רבן יכולים להבין. הוא מניח את הדבר על השלחן כמו מנה על צלחת. ברור פשוט ובהיר. הרעננות והחיות העצומה של הרבי בהתועדות זה דבר שלא יאמן. זו חויה קדושה עצומה שלא תישכח, ואשר אני כל הזמן חי עדיין תחת רישומה. "לסיכום אינני יכול שלא לשוב ולהביע את התרגשותי והתפעלותי מהחוויה הקדושה, שאינה מרפה ממני, להפגש שוב עם הרבי. היום דיברתי עם אב"ד מהחשובים והותיקים בארץ הקודש, וגם הוא התבטא כמוני, כי חבל מאד שבארה"ק לא זכינו למנהיג רוחני בשיעור קומתו של הרבי. מי שלא רואה קשה לו להאמין עד כמה ל[[הרבי|רבי]]אין חיים גשמיים בכלל, וכי כל חייו 24 שעות ביממה, מסור ונתון בכל כחותיו הנפשיים והגופניים לכלל ישראל. האם אפשר למצוא עוד דוגמא של צדיק שלא יצא מד' אמותיו עשרות שנים, וכל כולו ממש מוקדש לכלל ישראל, בהשפעה קדושה שאין לה אח ורע. | ||
|} | |} | ||
כאשר אחד מנכדיו מסר את ה[[תפילין]] שלו לבדיקה והיה איזשהו חסר בכשרותן, יעץ לו סבו, הרב פרנקל, לכתוב על כך לרבי{{הערה|תשובת הרבי הגיעה ביום [[י"ב באדר]] [[תשל"ד]]: "ישתדל להיות בקי בהלכות [[תפילין]] הצריכות, וגם בתוכן ב-ג מאמרי חסידות המדברים על דבר תפילין. בטח משתתף (וישתתף ביתר שאת) ב[[מבצע תפילין]] וה' יצליחם. בודאי שומר על שלושת השעורים השוים לכל נפש, בחומש [[תהילים]] ותניא, ועל כל פנים יעשה כן מכאן ולהבא"}}. | כאשר אחד מנכדיו מסר את ה[[תפילין]] שלו לבדיקה והיה איזשהו חסר בכשרותן, יעץ לו סבו, הרב פרנקל, לכתוב על כך לרבי{{הערה|תשובת הרבי הגיעה ביום [[י"ב באדר]] [[תשל"ד]]: "ישתדל להיות בקי בהלכות [[תפילין]] הצריכות, וגם בתוכן ב-ג מאמרי חסידות המדברים על דבר תפילין. בטח משתתף (וישתתף ביתר שאת) ב[[מבצע תפילין]] וה' יצליחם. בודאי שומר על שלושת השעורים השוים לכל נפש, בחומש [[תהילים]] ותניא, ועל כל פנים יעשה כן מכאן ולהבא"}}. | ||