39,916
עריכות
חסידות קרלין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ראש השנה " ב־" ראש השנה "
מ (החלפת טקסט – "השואה " ב־"השואה ") |
מ (החלפת טקסט – "ראש השנה " ב־" ראש השנה ") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
את מקומו של רבי אשר הראשון ירש בנו, רבי אהרן פרלוב מסטולין, שכונה גם בשם "רבי אהרן השני". והתפרסם בעיקר בשם ספרו "בית אהרן". שימש כאדמו"ר לחסידות קרלין במשך 45 שנה, בעיירות קרלין וסטולין. רבי אהרן עזב את קרלין עקב רדיפת משפחת לוריא אשר התנכלה לרבי אהרן ולחצר קרלין ואף הלשינה עליו לשלטונות ונאסר לתקופה קצרה, לאחר ששוחרר מהתפיסה עזב את העיירה באמרו דור רביעי ישובו הנה ונתקיימה הבטחתו בנינו רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]]. ספרו "בית אהרן", הכולל פירוש ל[[תורה]] ול[[פרקי אבות]] ואמרות חסידיות קצרות היה לספר יסוד לחסידות קרלין ולעולם החסידות בכלל. נפטר ב-[[י"ז בסיוון]] בשנת [[תרל"ב]]. | את מקומו של רבי אשר הראשון ירש בנו, רבי אהרן פרלוב מסטולין, שכונה גם בשם "רבי אהרן השני". והתפרסם בעיקר בשם ספרו "בית אהרן". שימש כאדמו"ר לחסידות קרלין במשך 45 שנה, בעיירות קרלין וסטולין. רבי אהרן עזב את קרלין עקב רדיפת משפחת לוריא אשר התנכלה לרבי אהרן ולחצר קרלין ואף הלשינה עליו לשלטונות ונאסר לתקופה קצרה, לאחר ששוחרר מהתפיסה עזב את העיירה באמרו דור רביעי ישובו הנה ונתקיימה הבטחתו בנינו רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]]. ספרו "בית אהרן", הכולל פירוש ל[[תורה]] ול[[פרקי אבות]] ואמרות חסידיות קצרות היה לספר יסוד לחסידות קרלין ולעולם החסידות בכלל. נפטר ב-[[י"ז בסיוון]] בשנת [[תרל"ב]]. | ||
לאחר פטירתו של ה"בית אהרן" מילא את מקומו בנו, רבי [[אשר פרלוב מסטולין]] שכונה בשם "רבי אשר השני" או "האדמו"ר הצעיר". עוד בימי אביו שימש כמעין אדמו"ר. ימי כהונתו לא ארכו ימים. תקופת אדמו"רותו הסתכמה בשנה אחת בלבד והוא נפטר בגיל צעיר, בשנת [[תרל"ג]] ב[[ט"ו באב]]. לאחר פטירתו הוכתר בנו הינוקא רבי ישראל נפטר | לאחר פטירתו של ה"בית אהרן" מילא את מקומו בנו, רבי [[אשר פרלוב מסטולין]] שכונה בשם "רבי אשר השני" או "האדמו"ר הצעיר". עוד בימי אביו שימש כמעין אדמו"ר. ימי כהונתו לא ארכו ימים. תקופת אדמו"רותו הסתכמה בשנה אחת בלבד והוא נפטר בגיל צעיר, בשנת [[תרל"ג]] ב[[ט"ו באב]]. לאחר פטירתו הוכתר בנו הינוקא רבי ישראל נפטר ב [[ראש השנה]] [[תרפ"ב]]. | ||
הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, ורובם מונו כאדמו"רים במקום מגוריהם. לאחר פטירתו של הינוקא התפצלה החסידות לשלוש חצרות מרכזיות ועוד אחת שהשפעתה הייתה מקומית. שנים מבניו כיהנו כאדמו"רים, רבי [[משה]] כיהן כאדמו"ר בעיירה סטולין, ורבי [[אברהם אלימלך מקרלין|אברהם אלימלך]] כיהן כאדמו"ר בעיירה קרלין, אח אחר, רבי יוחנן כיהן כאדמו"ר בעיירה לוצק. | הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, ורובם מונו כאדמו"רים במקום מגוריהם. לאחר פטירתו של הינוקא התפצלה החסידות לשלוש חצרות מרכזיות ועוד אחת שהשפעתה הייתה מקומית. שנים מבניו כיהנו כאדמו"רים, רבי [[משה]] כיהן כאדמו"ר בעיירה סטולין, ורבי [[אברהם אלימלך מקרלין|אברהם אלימלך]] כיהן כאדמו"ר בעיירה קרלין, אח אחר, רבי יוחנן כיהן כאדמו"ר בעיירה לוצק. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
רבי יוחנן נולד בסטולין. לאחר [[השואה]] עלה לארץ ישראל ב-[[כ"ג באייר]] [[תש"ו]]. בשנת [[תש"ח]] עבר לארצות הברית. רוב חסידי קרלין בעולם מילאו אחר דבריו. הוא רבי יוחנן פיתח את החצר והקים מרכזים חדשים וגדולים בארצות הברית ובארץ ישראל. רבי יוחנן פעל מתוך מטרה לאחד את כל חסידי קרלין שבארץ ישראל לקהילה אחת שתפעל תחת מרותו. בין השאר, השלים בין ישיבת "בית אהרן" לישיבת "בית ישראל" וקראה בשם "בית אהרן וישראל" שילוב שמן של שתי הישיבות שפעלו בארץ עד אז. | רבי יוחנן נולד בסטולין. לאחר [[השואה]] עלה לארץ ישראל ב-[[כ"ג באייר]] [[תש"ו]]. בשנת [[תש"ח]] עבר לארצות הברית. רוב חסידי קרלין בעולם מילאו אחר דבריו. הוא רבי יוחנן פיתח את החצר והקים מרכזים חדשים וגדולים בארצות הברית ובארץ ישראל. רבי יוחנן פעל מתוך מטרה לאחד את כל חסידי קרלין שבארץ ישראל לקהילה אחת שתפעל תחת מרותו. בין השאר, השלים בין ישיבת "בית אהרן" לישיבת "בית ישראל" וקראה בשם "בית אהרן וישראל" שילוב שמן של שתי הישיבות שפעלו בארץ עד אז. | ||
בשנת [[תשי"ד]] ביקר שוב רבי יוחנן בארץ ושהה בה עד לאחר ראש השנה [[תשט"ו]], אז שב לארצות הברית ונפטר שם בכ"א בכסלו [[תשט"ז]] והוא בן 56. | בשנת [[תשי"ד]] ביקר שוב רבי יוחנן בארץ ושהה בה עד לאחר [[ראש השנה]] [[תשט"ו]], אז שב לארצות הברית ונפטר שם בכ"א בכסלו [[תשט"ז]] והוא בן 56. | ||
רבי יוחנן מלוצק לא הותיר אחריו בנים כי אם בת - הרבנית פייגה, שהתגוררה ב[[ארצות הברית]] ונישאה לרבי עזרא שוחט. נולדו לו ממנה שני נכדים: | רבי יוחנן מלוצק לא הותיר אחריו בנים כי אם בת - הרבנית פייגה, שהתגוררה ב[[ארצות הברית]] ונישאה לרבי עזרא שוחט. נולדו לו ממנה שני נכדים: | ||
* רבי ברוך מאיר יעקב שוחט מקרלין - מכהן כאדמו"ר החסידות קרלין. | * רבי ברוך מאיר יעקב שוחט מקרלין - מכהן כאדמו"ר החסידות קרלין. | ||