ישראל ג'ייקובסון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "פולין " ב־"פולין "
מ (החלפת טקסט – " בית הכנסת " ב־" בית הכנסת ")
מ (החלפת טקסט – "פולין " ב־"פולין ")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 19: שורה 19:
הקים בהוראת האדמו"ר הריי"צ את '[[אגודת התמימים]]' שמטרותיה היו: א: ליכוד חסידי חב"ד בארה"ב שעד אז לא היו מאורגנים כקהילה. ב: הקמת שיעורי [[חסידות]]. ג: השתדלות עבור חסידי חב"ד שנותרו באירופה וצריכים סיוע. ד: השתדלות וגיוס כספים עבור האדמו"ר ומוסדותיו.
הקים בהוראת האדמו"ר הריי"צ את '[[אגודת התמימים]]' שמטרותיה היו: א: ליכוד חסידי חב"ד בארה"ב שעד אז לא היו מאורגנים כקהילה. ב: הקמת שיעורי [[חסידות]]. ג: השתדלות עבור חסידי חב"ד שנותרו באירופה וצריכים סיוע. ד: השתדלות וגיוס כספים עבור האדמו"ר ומוסדותיו.


לאחר שחרורו של הריי"צ ממאסרו, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו. בשנת [[תרצ"ב]] (1932) הקים בניו יורק את [[ישיבה|ישיבת]] "אחי תמימים" עבור צעירים יהודיים שהתקרבו באותה תקופה לחב"ד, בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נסע ביחד עם תלמידי הישיבה לפולין על מנת לשלבם ב[[ישיבת תומכי תמימים]] בעיר אטווצק. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נמלטו תלמידי הישיבה חזרה לארצות הברית ומאוחר יותר השתלבו בישיבת תומכי תמימים המרכזית.
לאחר שחרורו של הריי"צ ממאסרו, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו. בשנת [[תרצ"ב]] (1932) הקים בניו יורק את [[ישיבה|ישיבת]] "אחי תמימים" עבור צעירים יהודיים שהתקרבו באותה תקופה לחב"ד, בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נסע ביחד עם תלמידי הישיבה ל[[פולין]] על מנת לשלבם ב[[ישיבת תומכי תמימים]] בעיר אטווצק. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נמלטו תלמידי הישיבה חזרה לארצות הברית ומאוחר יותר השתלבו בישיבת תומכי תמימים המרכזית.


באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ שנותר בפולין לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו להשיג אשרת כניסה ללטביה (משם טס האדמו"ר לשבדיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית). עם הגעתו של האדמו"ר לארצות הברית הקים שם את ישיבת תומכי תמימים המרכזית ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכ[[משפיע]] בישיבה. בשנת - [[תש"א]] (1941) סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]. כמו כן ניסה, ללא הצלחה, להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של האדמו"ר - [[שיינא הורנשטיין|שיינא]] ובעלה [[מנחם מענדל הורנשטיין]] (לבסוף השניים נספו ב[[שואה]]). בשנת [[תש"ד]] הקים מספר סניפים לישיבה המרכזית במספר ערים, ביניהם, פיטסבורג, ניו הייבן, וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], כ[[ראש ישיבה]]). עם הגעתם לאחר המלחמה של רבים מחסידי חב"ד לארצות הברית, נחלשה פעילותו הציבורית, אך המשיך למסור שיעורי חסידות בישיבת הדר התורה, כמו כן, כיהן כמנהל בית הספר "בית רבקה", שיועד לבנות חב"דיות, עד לפטירתו בשנת תשל"ה.  
באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ שנותר ב[[פולין]] לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו להשיג אשרת כניסה ללטביה (משם טס האדמו"ר לשבדיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית). עם הגעתו של האדמו"ר לארצות הברית הקים שם את ישיבת תומכי תמימים המרכזית ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכ[[משפיע]] בישיבה. בשנת - [[תש"א]] (1941) סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]. כמו כן ניסה, ללא הצלחה, להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של האדמו"ר - [[שיינא הורנשטיין|שיינא]] ובעלה [[מנחם מענדל הורנשטיין]] (לבסוף השניים נספו ב[[שואה]]). בשנת [[תש"ד]] הקים מספר סניפים לישיבה המרכזית במספר ערים, ביניהם, פיטסבורג, ניו הייבן, וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], כ[[ראש ישיבה]]). עם הגעתם לאחר המלחמה של רבים מחסידי חב"ד לארצות הברית, נחלשה פעילותו הציבורית, אך המשיך למסור שיעורי חסידות בישיבת הדר התורה, כמו כן, כיהן כמנהל בית הספר "בית רבקה", שיועד לבנות חב"דיות, עד לפטירתו בשנת תשל"ה.  


נפטר ב[[ניו יורק]] ב[[י"ז בסיוון]] [[תשל"ה]] (1975).
נפטר ב[[ניו יורק]] ב[[י"ז בסיוון]] [[תשל"ה]] (1975).
39,916

עריכות

תפריט ניווט