39,916
עריכות
דוד מתתיהו רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "מוצאי שבת " ב־"מוצאי שבת "
מ (החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את") |
מ (החלפת טקסט – "מוצאי שבת " ב־"מוצאי שבת ") |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
במשך שנות אדמו"רותו הקים מוסדות תורה, הקים מחדש את ישיבת אור קדושים ביאלא, בתי מדרשות בירושלים ובני ברק. נודע בתשוקה תמידית לגאולה, כך חיבר ניגוני ציפייה לגאולה{{הערת שוליים|מתוכם: והשב כהנים לעבודתם, מקדש מלך עיר מלוכה, ועוד.}}, בימי [[בין המצרים]] הוא היה נוסע לעיר העתיקה לשבתות יחד עם חסידיו כדי לשהות סמוך למקום המקדש שם היה מתפלל על ביאת משיח. חלק מניגוניו אלו ועוד יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך". | במשך שנות אדמו"רותו הקים מוסדות תורה, הקים מחדש את ישיבת אור קדושים ביאלא, בתי מדרשות בירושלים ובני ברק. נודע בתשוקה תמידית לגאולה, כך חיבר ניגוני ציפייה לגאולה{{הערת שוליים|מתוכם: והשב כהנים לעבודתם, מקדש מלך עיר מלוכה, ועוד.}}, בימי [[בין המצרים]] הוא היה נוסע לעיר העתיקה לשבתות יחד עם חסידיו כדי לשהות סמוך למקום המקדש שם היה מתפלל על ביאת משיח. חלק מניגוניו אלו ועוד יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך". | ||
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נתקף בחולשה. | בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נתקף בחולשה. ב[[מוצאי שבת]] בראשית, בעודו מעיין בספר קדושת לוי ביום ההילולא של המחבר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בכ"ה תשרי, הוא עלה השמימה. דברי תורתו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "להבת דוד" (ה"כ) על התורה ומועדים, וכן הדרכותיו לחסידיו לוקטו ויצאו לאור בספר "אורחות דוד". | ||
לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כרב החסידות. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], אח אחר הוכתר כאדמו"ר מלענטשנא - ביאלא, והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, בנו של רבי אליעזר הגר מ[[סערעט ויז'ניץ']]. | לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כרב החסידות. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], אח אחר הוכתר כאדמו"ר מלענטשנא - ביאלא, והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, בנו של רבי אליעזר הגר מ[[סערעט ויז'ניץ']]. | ||