הבדלה: הבדלים בין גרסאות בדף

הבדלה (עריכה)

גרסה מ־02:14, 25 ביולי 2016

נוספו 28 בתים , 25 ביולי 2016

מ

החלפת טקסט – "מוצאי שבת " ב־"מוצאי שבת "

חזותיקוד ויקי

שלום

39,916

עריכות

@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 בקבלה ובחסידות מסבירים בדרך נוספת את נוסח ההבדלה:
-) בשבת עוזבים את העולם כוחות הטומאה והרע, ובמוצאי שבת הם שבים אליו ומנסים לחצוץ בין ישראל לאביהם שבשמים.
+) בשבת עוזבים את העולם כוחות הטומאה והרע, וב[[מוצאי שבת]] הם שבים אליו ומנסים לחצוץ בין ישראל לאביהם שבשמים.
 ארבעה כוחות טומאה ורע קיימים: 1) [[שלוש קליפות הטמאות|רוח סערה]], 2) [[שלוש קליפות הטמאות|ענן גדול]], 3) [[שלוש קליפות הטמאות|אש מתלקחת]], הם [[שלוש קליפות הטמאות]], שהנם כוחות הרע הקשים ביותר, 4) [[קליפת נוגה]] - שאינה רע גמור כמו שלוש קליפות הטמאות.
-ארבע המשפטים שבהבדלה נותנים ליהודי עוז ותעצומות נפש להצליח במלחמתו מול ארבע כוחות רע אלו, ובלשון הקבלה: ארבע הבדלות כנגד ארבע קליפות.. שהם מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים.. כי בשבתות וימים טובים מתלבש [[הקב"ה]] בפאת הטוב שבעץ הדעת.. ובמוצאי שבת מתפשט מהם ומתלבש בקליפות הנזכרות להנהיג העולם ולשמור את בניו.. והמבדיל ביניהם הוא העושה הטוב בעיני ה'".
+ארבע המשפטים שבהבדלה נותנים ליהודי עוז ותעצומות נפש להצליח במלחמתו מול ארבע כוחות רע אלו, ובלשון הקבלה: ארבע הבדלות כנגד ארבע קליפות.. שהם מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים.. כי בשבתות וימים טובים מתלבש [[הקב"ה]] בפאת הטוב שבעץ הדעת.. וב[[מוצאי שבת]] מתפשט מהם ומתלבש בקליפות הנזכרות להנהיג העולם ולשמור את בניו.. והמבדיל ביניהם הוא העושה הטוב בעיני ה'".
 ) מונח יסוד אומר ה[[ספר יצירה]], שהמציאות הגשמית מחולקת לשלושה ממדים: [[עולם שנה נפש|עולם]] - מקום, [[עולם שנה נפש|שנה]] - זמן, ו[[עולם שנה נפש|נפש]] - בני אדם.
-ההבדלה הנעשית במוצאי שבת בין הקודש לחול באה ליצור נתק מכוחות הטומאה בכל הרבדים שבבריאה:
+ההבדלה הנעשית ב[[מוצאי שבת]] בין הקודש לחול באה ליצור נתק מכוחות הטומאה בכל הרבדים שבבריאה:
 בין אור לחושך - [[עולם שנה נפש|עולם]]. בין ישראל לעמים - [[עולם שנה נפש|נפש]], בין יום השביעי לששת ימי המעשה - [[עולם שנה נפש|שנה]].
@@ שורה 84: / שורה 84: @@
 ) [[ציפורנים]] מסמלות [[ברכה]], שכן הם הדבר הכמעט יחידי בגוף שצומח כל הזמן - הן פרות ורבות לעולם, והגידול הוא סימן ברכה, לכן נהגו להסתכל בהם לסימן טוב בתחילת השבוע.
-) אדם הראשון היה כולו מוקף ציפורן, ורק לאחר שהוא שמע לעצת אשתו וחטא בעץ הדעת, הורידו מגופו את הציפורן, והוא נשאר רק על קצות האצבעות. כשאנו מביטים בציפורנים במוצאי שבת אנו מזכירים את הציפורן המיוחדת שהיתה לאדם הראשון.
+) אדם הראשון היה כולו מוקף ציפורן, ורק לאחר שהוא שמע לעצת אשתו וחטא בעץ הדעת, הורידו מגופו את הציפורן, והוא נשאר רק על קצות האצבעות. כשאנו מביטים בציפורנים ב[[מוצאי שבת]] אנו מזכירים את הציפורן המיוחדת שהיתה לאדם הראשון.
 דבר זה מרומז בנוסח הברכה (בורא מאורי) '''ה'''אש, כי האש[[אותיות]] [[אשה]], והאשה היא שפיתתה את האדם לחטוא. לכן יש נוהגים שהאשה אינה מסתכלת בציפורנים, כדי שלא תזכיר את חטאה.
@@ שורה 92: / שורה 92: @@
 זאת ועוד: לפי תורת [[הקבלה]] ו[[החסידות]], ציפורנים מסמלות עיסוקי חולין, כי פעילות האדם [[עולם הזה|בעולם הגשמי]] היא עם הידיים והאצבעות שבקצותיהם - לכן תחתיהם מצטברת זוהמה וטינופת גשמית ורוחנית (כוחות טומאה) מעיסוקיו בעולם.
-ההסתכלות על הציפורנים באור ההבדלה באה להאיר ולקדש גם את עיסוקי החולין, ולתת לאדם כוח להישמר מהדברים האסורים והמזוהמים שבעולם, ובלשון הקבלה: במוצאי שבת מתפשטת טומאה בעולם, ובמיוחד על ראשי הציפורנים, וכאשר מסתכלים עם אור ההבדלה על הציפורנים ומאירים אותם באור הקדושה, דוחים את החושך, ומכניעים ומבטלים את כוח הקליפה, והיא לא יכולה להזיק כל השבוע, לכן מברכים על האש להודות למי שברא את האש הטובה הזו והציל את האדם מכל הצרות.
+ההסתכלות על הציפורנים באור ההבדלה באה להאיר ולקדש גם את עיסוקי החולין, ולתת לאדם כוח להישמר מהדברים האסורים והמזוהמים שבעולם, ובלשון הקבלה: ב[[מוצאי שבת]] מתפשטת טומאה בעולם, ובמיוחד על ראשי הציפורנים, וכאשר מסתכלים עם אור ההבדלה על הציפורנים ומאירים אותם באור הקדושה, דוחים את החושך, ומכניעים ומבטלים את כוח הקליפה, והיא לא יכולה להזיק כל השבוע, לכן מברכים על האש להודות למי שברא את האש הטובה הזו והציל את האדם מכל הצרות.
 ) עם ציפורנים יכולים לדקור את הזולת, והכוונה למידות המגונות של הצקה ופגיעה בזולת, בפרט במגע עם הזולת בימי החול, לכן מביטים על הציפורנים לאור ההבדלה, כדי להאיר אותן, שהמגע עם הזולת יהיה עם "ציפורן חיה", כלומר קשר רגשי וחי, באהבה נועם ומתיקות.. קירוב הדעת והרגש פנימי, הנובע מהמידות הטובות שבאדם.
@@ שורה 130: / שורה 130: @@
 ) אומרים [[אמירת ויתן לך|ויתן לך]] וגו' עם אדם נוסף.
-בכתבי [[האריז"ל]] מסופר שאותם הפסוקים של ויתן לך האלהים מטל השמים.. אמרם [[האריז"ל]] בכל מוצאי שבת אחר הבדלה בביתו. אבל כשהתפלל בבית כנסת אשכנזי, האומרים ויתן לך בבית הכנסת, אמר עמהם.
+בכתבי [[האריז"ל]] מסופר שאותם הפסוקים של ויתן לך האלהים מטל השמים.. אמרם [[האריז"ל]] בכל [[מוצאי שבת]] אחר הבדלה בביתו. אבל כשהתפלל בבית כנסת אשכנזי, האומרים ויתן לך בבית הכנסת, אמר עמהם.
 ===הסיבות לאמירת ויתן לך===
@@ שורה 148: / שורה 148: @@
 ) תוכן ברכת ויתן לך - מטל השמים ומשמני הארץ - כולל כל [[סדר ההשתלשלות]], ולכן נוהגים לאומרה מיד לאחר הבדלה, שכוללת כל סדר ההשתלשלות, כידוע שד' העניינים - [[יין]], בשמים, נר והבדלה - הם כנגד ד' עולמות [[אבי"ע]].
-ב[[זוהר]] לא נזכרו רק פסוקי ויתן לך וגו', ברוך אתה בעיר וגו'. אבל נהגו להרבות בפסוקים בזה הסדר: [[ברכה]], [[גאולה]], [[ישועה]], [[דעת]], פדיום, היפוך צרה, [[שלום]]. ויש ממעטים ואינם אומרים רק פסוקים טובים... [[ברכה]] ו[[שלום]], וכן סידר [[אדמו"ר הזקן]] [[סדור אדמו"ר הזקן|בסדור]] בלי הפסוקים ופדויי ה' ישובון.. כי לא רצה שיזכירו במוצאי שבת יגון ואנחה.{{הערה|1=[[שער הכולל]].}}
+ב[[זוהר]] לא נזכרו רק פסוקי ויתן לך וגו', ברוך אתה בעיר וגו'. אבל נהגו להרבות בפסוקים בזה הסדר: [[ברכה]], [[גאולה]], [[ישועה]], [[דעת]], פדיום, היפוך צרה, [[שלום]]. ויש ממעטים ואינם אומרים רק פסוקים טובים... [[ברכה]] ו[[שלום]], וכן סידר [[אדמו"ר הזקן]] [[סדור אדמו"ר הזקן|בסדור]] בלי הפסוקים ופדויי ה' ישובון.. כי לא רצה שיזכירו ב[[מוצאי שבת]] יגון ואנחה.{{הערה|1=[[שער הכולל]].}}
 הרבי אומר שהסיבה שאומרים ויתן לך עם עוד מישהו, כדי שיוכלו לומר ויתן לך - לזולת, ולשמוע ויתן לך - מהזולת.

הבדלה: הבדלים בין גרסאות בדף

הבדלה (עריכה)

גרסה מ־02:14, 25 ביולי 2016

תפריט ניווט