14,699
עריכות
מסירות נפש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה "
מ (החלפת טקסט – "נשמה " ב־"נשמה ") |
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
יסוד עבודת ה' היא לעורר את כח ה[[מסירות נפש]] שבנפש האדם. שדווקא ב[[מסירות נפש]] מתגלית אמתית הקשר שבין יהודי | יסוד עבודת ה' היא לעורר את כח ה[[מסירות נפש]] שבנפש האדם. שדווקא ב[[מסירות נפש]] מתגלית אמתית הקשר שבין יהודי ל[[הקב"ה]] שהיא למעלה מכל הגדרה וגבול, וקיימת אצל כל אחד מישראל ללא חילוק. לכן תחילת היום הוא באמירת: "[[מודה אני]]", גם התחלת חייו של כל יהודי מתחלת בעניין ה[[מסירות נפש]] על ידי ה[[ברית מילה]] שהיא כלשון הרמב"ם{{הערה|הלכות מילה, סוף פרק א, ובפרק ב הלכה ח.}}: "סכנת נפשות" ודווקא אז היא "תחלת כניסת [[נפש]] זו הקדשה"{{הערה|שלחן ערוך אדה"ז, מהדורה בתרא, סוף סימן ד.}} | ||
גם בלידת עם ישראל ב[[יציאת מצרים]] נדרשו קודם לעניין המסירות נפש, שהכריזו בכל ארץ מצריים על זביחת העבודה זרה שלהם בקרבן פסח.{{הערה|ראה פירוש [[רש"י]] ויגש מו, לד. וארא ח, כב.}} גם לפני הגילויים של [[קריעת ים סוף]] היה תחילה ה[[מסירות נפש]] של קפיצה לים,{{הערה|סוטה לז, א.}} ולפני מתן תורה היה ה"כפה עליהם הר כגיגית ואמר להם אם מקבלים אתם את התורה מוטב ואם לאו שם תאה קבורתכם",{{הערה|מסכת שבת, פח, א.}} שעניינה הוא הרגשת ענין המסירות נפש, שבאופן אחר לא שייך להיות.{{הערה|תורת מנחם, חלק מו, עמוד 144.}} | גם בלידת עם ישראל ב[[יציאת מצרים]] נדרשו קודם לעניין המסירות נפש, שהכריזו בכל ארץ מצריים על זביחת העבודה זרה שלהם בקרבן פסח.{{הערה|ראה פירוש [[רש"י]] ויגש מו, לד. וארא ח, כב.}} גם לפני הגילויים של [[קריעת ים סוף]] היה תחילה ה[[מסירות נפש]] של קפיצה לים,{{הערה|סוטה לז, א.}} ולפני מתן תורה היה ה"כפה עליהם הר כגיגית ואמר להם אם מקבלים אתם את התורה מוטב ואם לאו שם תאה קבורתכם",{{הערה|מסכת שבת, פח, א.}} שעניינה הוא הרגשת ענין המסירות נפש, שבאופן אחר לא שייך להיות.{{הערה|תורת מנחם, חלק מו, עמוד 144.}} | ||