14,699
עריכות
משתמש:חיים נהר/פסוקים ואימרות במבט החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה "
מ (החלפת טקסט – "הקדוש ברוך הוא " ב־"הקדוש ברוך הוא ") |
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
*"אדם מועד לעולם, בין ער בין ישן"<ref>[[בבא קמא]], דף כ"ו עמ' א'.</ref>, ועל כן הוא משלם נזק כמועד. הטעם לכך, שכל תנועה של ה[[אדם]], בין אם היא מתוך [[בחירה חופשית|בחירה]] בין אם היא לא מתוך בחירה, היא תנועה [[רצון|רצונית]]. גם התנועה שבעת ה[[שינה]], היא באה מן ה[[דמיון]] שנשאר ב[[גידי הרצון]] בעת השינה<ref>"ועתה ישראל", [[תער"ב]]. [[שיחה|שיחת]] [[שמחת בית השואבה]] [[תשכ"א]]</ref>. | *"אדם מועד לעולם, בין ער בין ישן"<ref>[[בבא קמא]], דף כ"ו עמ' א'.</ref>, ועל כן הוא משלם נזק כמועד. הטעם לכך, שכל תנועה של ה[[אדם]], בין אם היא מתוך [[בחירה חופשית|בחירה]] בין אם היא לא מתוך בחירה, היא תנועה [[רצון|רצונית]]. גם התנועה שבעת ה[[שינה]], היא באה מן ה[[דמיון]] שנשאר ב[[גידי הרצון]] בעת השינה<ref>"ועתה ישראל", [[תער"ב]]. [[שיחה|שיחת]] [[שמחת בית השואבה]] [[תשכ"א]]</ref>. | ||
*"תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" - אמרו חז"ל (ברכות נ"ז) "אל תקרי מורשה אלא מאורסה" ומפרש [[מאה שערים (ספר)|בספר מאה שערים]]: "אל תקרי מורשה" - [[לימוד התורה]] אינו כמו ירושה שאינה דורשת שום הכנה. "אלא מאורסה" - כשם שאירוסין בא על ידי קידושין, כך על האדם לקדש ולהכין עצמו ל[[לימוד תורה]], ורק אז תשתמר בקרבו. | *"תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" - אמרו חז"ל (ברכות נ"ז) "אל תקרי מורשה אלא מאורסה" ומפרש [[מאה שערים (ספר)|בספר מאה שערים]]: "אל תקרי מורשה" - [[לימוד התורה]] אינו כמו ירושה שאינה דורשת שום הכנה. "אלא מאורסה" - כשם שאירוסין בא על ידי קידושין, כך על האדם לקדש ולהכין עצמו ל[[לימוד תורה]], ורק אז תשתמר בקרבו. | ||
*"אם בחוקותי תלכו" - ''''אם'''' זה הוא לשון תחנונים כמאמר רז"ל, שכוונתו - הלואי בחוקותי תלכו. וזה | *"אם בחוקותי תלכו" - ''''אם'''' זה הוא לשון תחנונים כמאמר רז"ל, שכוונתו - הלואי בחוקותי תלכו. וזה ש[[הקב"ה]] כביכול מתחנן לפניהם שישמרו את התורה - זה עצמו מסייע ונותן כח לאדם שיעמוד בבחירתו הטובה. ועוד זאת: אשר בחוקותי - תלכו; שנעשית ה[[נשמה]] מהלך. | ||
*"המצטער פטור מן הסוכה" אדם שמצוות סוכה גורמת לו צער - פטור מן הסוכה. ופירשו [[חסידים]]: "המצטער" - מי שציווי של [[הקדוש ברוך הוא]] בכבודו ובעצמו מסוגל לגרום לו צער - "פטור מן הסוכה" - אינו ראוי לשבת בתוך ה[[אור]] אלוקי נעלה שישנו בסוכה. | *"המצטער פטור מן הסוכה" אדם שמצוות סוכה גורמת לו צער - פטור מן הסוכה. ופירשו [[חסידים]]: "המצטער" - מי שציווי של [[הקדוש ברוך הוא]] בכבודו ובעצמו מסוגל לגרום לו צער - "פטור מן הסוכה" - אינו ראוי לשבת בתוך ה[[אור]] אלוקי נעלה שישנו בסוכה. | ||
*"השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך" - "אתה" - כינוי ל[[כנסת ישראל]], [[נשמה|נשמת]] האדם שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. וזאת היא חובת ה[[תפילה]], "לשמוע" ולהתבונן בתפלת הנשמה, היינו, שהאדם ירגיש שלא ה[[גוף]] שלו הוא המתפלל אלא תפלתו היא רק רינת וזמרת הנשמה. | *"השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך" - "אתה" - כינוי ל[[כנסת ישראל]], [[נשמה|נשמת]] האדם שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. וזאת היא חובת ה[[תפילה]], "לשמוע" ולהתבונן בתפלת הנשמה, היינו, שהאדם ירגיש שלא ה[[גוף]] שלו הוא המתפלל אלא תפלתו היא רק רינת וזמרת הנשמה. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
*"כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", ופירש [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר התניא]] - אגרת הקודש סימן כ"ז: מדוע הכועס עבודה זרה - כי אין בו אמונה שהדבר המכעיסו מה', לכן הוא כועס. | *"כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", ופירש [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר התניא]] - אגרת הקודש סימן כ"ז: מדוע הכועס עבודה זרה - כי אין בו אמונה שהדבר המכעיסו מה', לכן הוא כועס. | ||
*ב[[שבת]] פרשת תולדות [[תשנ"ב]] ביאר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], שההכרזה '''יחי אדוני המלך דוד לעולם''' היא התגלות עצם מציאות [[משיח]], ועל ידי זה באה ההתגלות לעיני כל. על יסוד הכרזה זו נולדה ההכרזה "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]". | *ב[[שבת]] פרשת תולדות [[תשנ"ב]] ביאר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], שההכרזה '''יחי אדוני המלך דוד לעולם''' היא התגלות עצם מציאות [[משיח]], ועל ידי זה באה ההתגלות לעיני כל. על יסוד הכרזה זו נולדה ההכרזה "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]". | ||
*"כולם בחכמה עשית" הוא לשון ספר [[תהלים]] (קד, כד) המבואר בכמה אופנים ב[[תורת החסידות]]. הביאור הראשון בפסוק הוא שכל יצירת העולמות התחתונים, וכל השתלשלות עולמות [[אבי"ע]] הוא מן ספירת ה[[חכמה]] שהיא ראשית הגילוי. הביאור השני בפסוק זה הוא כי כל הדרגות הרוחניות הגבוהות ביותר, ואפילו [[חכמה עילאה]], שהוא ספירת ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]], נחשב אצל הקב"ה כ[[עולם העשיה הגשמי|עשיה גשמית]]. | *"כולם בחכמה עשית" הוא לשון ספר [[תהלים]] (קד, כד) המבואר בכמה אופנים ב[[תורת החסידות]]. הביאור הראשון בפסוק הוא שכל יצירת העולמות התחתונים, וכל השתלשלות עולמות [[אבי"ע]] הוא מן ספירת ה[[חכמה]] שהיא ראשית הגילוי. הביאור השני בפסוק זה הוא כי כל הדרגות הרוחניות הגבוהות ביותר, ואפילו [[חכמה עילאה]], שהוא ספירת ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]], נחשב אצל [[הקב"ה]] כ[[עולם העשיה הגשמי|עשיה גשמית]]. | ||
==תורת הנסתר== | ==תורת הנסתר== | ||