שריקה: הבדלים בין גרסאות בדף

"ובנדון-דידן: בעת השריקות נכחו יהודים שראו במוחש על פניהם (מבלי כל צורך לקרוא את מחשבותיהם...) שמכאן ולהבא תתוסף בהם חיות (בעניני יהדות, עד) בקיום מצוה מעשית (אינני יודע אם מצוה אחת, שתיים או שלש - ו"ידע אינש בנפשי'"), ובמילא - במקרה כזה פוסק [[הרמב"ם]] שצריכה להיות הנהגה בדיוק כמו דוד המלך, שהתנהג (לא רק באופן של "מפזז ומכרכר" סתם, כי-אם) באופן של "מפזז ומכרכר בכל עוז".

[[תמונה:כתבה בעיתון.jpg|left|thumb|200px|הכתבה עם תמונת הרבי, אליה מתייחס הרבי בשיחה]]

כפשוט- אין מנסים כאן להדמות לקב"ה (ח"ו), אבל אף-על-פי-כן, בגמרא שם הובהר והובא מעשה בציפור ששרקה ו"רחמה" שמה, ושריקתה עוררה סברא שזהו סימן על קירוב קץ הגאולה, והיו שחשבו שזוהי השריקה המדוברת בכתוב ההוא! עד שנודע שציפור זו "בדייא" (בדאה - רש"י) היא, ושריקתה אינה שריקה הרצוי'. והיינו, שמצד ענין צדדי הוכרח שלא זו השריקה האמיתית דהקב"ה.  

ומזה מובן גם בעניננו: ידוע מאמר רז"ל "היו מכבדין את המצוות שהן שלוחי". ובמילא, מובן ופשוט שאין מקום כלל לשרוק להנאתו בחלל האויר... מה שאין כן בשעה שישנו ענין של שמחה של מצוה, שאז ישנו סיכוי שבאחד הנוכחים יהי' ענין של "גאולה" (ע"ד הנ"ל מהגמרא בחולין) מיצרו הרע ("יצרו תקפו") ולו במצוה אחת, אזי מצוה לשרוק על הספק, ואפילו על ספק-ספיקא, ואפילו על מאה ספיקות!"