14,699
עריכות
מ (החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות ") |
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
"אדון עולם" - בגימטריא "[[אין סוף]]", שהוא בחינת ה[[רצון העליון]] לפני שנברא העולם, שהוא אין סוף. הוא מופיע ברמז לומר, שבעולם הזה ה'אין סוף' הוא בהעלם. | "אדון עולם" - בגימטריא "[[אין סוף]]", שהוא בחינת ה[[רצון העליון]] לפני שנברא העולם, שהוא אין סוף. הוא מופיע ברמז לומר, שבעולם הזה ה'אין סוף' הוא בהעלם. | ||
אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|1=במאמר ד"ה זה דשנת [[תש"ג]] - נדפס בספר המאמרים תש"ג ע' 10 ואילך}} מקשה, כיצד שייך לומר כי הקב"ה מלך בטרם בריאת הנבראים, הרי [[אין מלך בלא עם]] {{הערת שוליים|1=[[לקוטי תורה]] במדבר ו, ב. נצבים מד, ד.}}. | אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|1=במאמר ד"ה זה דשנת [[תש"ג]] - נדפס בספר המאמרים תש"ג ע' 10 ואילך}} מקשה, כיצד שייך לומר כי [[הקב"ה]] מלך בטרם בריאת הנבראים, הרי [[אין מלך בלא עם]] {{הערת שוליים|1=[[לקוטי תורה]] במדבר ו, ב. נצבים מד, ד.}}. | ||
הריי"צ מבאר ומתרץ, על פי מאמרו של [[השל"ה]] בענין גודל השבח דאדון עולם, שאדון עולם בגימטריא אין סוף, דענין אין סוף הוא דרגא הכי נעלית באלקות, ויתירה מזו שהוא למעלה מענין הדרגות, דאמיתית ענין [[אין סוף]] הוא בעצמותו יתברך. על פי זה מבואר ענין אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא. מכיון שאדון עולם הוא הבחינה דאין סוף, מובן דענין אדון עולם אשר מלך כו' הוא בחינת ה[[מלכות]] כמו שמושרשת כביכול ב[[עצמות]]ו ית' - אמיתיות ענין אין סוף, ומכיון שעצמותו ית' הוא כל יכול, שייך שיהיה מלך גם בלא עם, בטרם כל יצור נברא. | הריי"צ מבאר ומתרץ, על פי מאמרו של [[השל"ה]] בענין גודל השבח דאדון עולם, שאדון עולם בגימטריא אין סוף, דענין אין סוף הוא דרגא הכי נעלית באלקות, ויתירה מזו שהוא למעלה מענין הדרגות, דאמיתית ענין [[אין סוף]] הוא בעצמותו יתברך. על פי זה מבואר ענין אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא. מכיון שאדון עולם הוא הבחינה דאין סוף, מובן דענין אדון עולם אשר מלך כו' הוא בחינת ה[[מלכות]] כמו שמושרשת כביכול ב[[עצמות]]ו ית' - אמיתיות ענין אין סוף, ומכיון שעצמותו ית' הוא כל יכול, שייך שיהיה מלך גם בלא עם, בטרם כל יצור נברא. |
עריכות