14,699
עריכות
ספירת החכמה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה "
מ (החלפת טקסט – " הקבלה " ב־" הקבלה ") |
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
פנימיות החכמה היא ביטול, כח [[שם מ"ה|מה]], ולכן חכמה תתאה היא הביטול התחתון. ביטול זה נקרא ביטול היש, והוא הגילוי שה[[מציאות]] אינה קיימת מכח עצמה אלא אך ורק מכח [[הקב"ה]] המהווה אותה תמיד. | פנימיות החכמה היא ביטול, כח [[שם מ"ה|מה]], ולכן חכמה תתאה היא הביטול התחתון. ביטול זה נקרא ביטול היש, והוא הגילוי שה[[מציאות]] אינה קיימת מכח עצמה אלא אך ורק מכח [[הקב"ה]] המהווה אותה תמיד. | ||
בעולם האצילות חכמה תתאה היא החכמה באמצעותה מולך הקב"ה על ה[[עולמות]], ודרכה מתגלה אחדות ה' ב[[עולמות בי"ע]], עד המדרגות התחתונות ביותר. תפקידה של [[ספירת המלכות]] בכללות הוא למלוך על העולמות ולהאיר בהם את אור עולם האצילות. נקודת החכמה שבמלכות בפרט היא הכח להמשיך את הביטול, פנימיות החכמה מעולם האצילות אל העולמות הנפרדים. "כלם בחכמה עשית"{{הערה|[[תהלים]] קד, כד}} היא חכמת הטבע, חכמה תתאה, ולפי חכמה זו מחלקת המלכות [[שפע]] ו[[חיות]] לכל נברא במידה.{{הערה|מופיע בכמה דרושי חסידות על הפסוק "ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה" [[משלי]] לא, טו.}} | בעולם האצילות חכמה תתאה היא החכמה באמצעותה מולך [[הקב"ה]] על ה[[עולמות]], ודרכה מתגלה אחדות ה' ב[[עולמות בי"ע]], עד המדרגות התחתונות ביותר. תפקידה של [[ספירת המלכות]] בכללות הוא למלוך על העולמות ולהאיר בהם את אור עולם האצילות. נקודת החכמה שבמלכות בפרט היא הכח להמשיך את הביטול, פנימיות החכמה מעולם האצילות אל העולמות הנפרדים. "כלם בחכמה עשית"{{הערה|[[תהלים]] קד, כד}} היא חכמת הטבע, חכמה תתאה, ולפי חכמה זו מחלקת המלכות [[שפע]] ו[[חיות]] לכל נברא במידה.{{הערה|מופיע בכמה דרושי חסידות על הפסוק "ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה" [[משלי]] לא, טו.}} | ||
בנפש האדם, חכמה תתאה היא החכמה כיצד לדבר ולהתנהג כלפי חוץ. כח המלכות בנפש הוא כח הביטוי,{{הערה|כמו שכתוב ב[[פתח אליהו]] "מלכות פה".}} היינו לדעת כיצד לבטא את פנימיות הנפש כלפי חוץ. החכמה שבדיבור היא כיצד לעשות מהדיבור כלי להבעה הבטל אל פנימיות הנפש ולא לעשות מהדיבור החיצוני עיקר. כמו כן, כח המלכות הוא הכח בנפש להנהיג. החכמה שבהנהגה היא כיצד להנהיג בחיצוניות עפ"י ה"לב מלכים אין חקר"{{הערה|[[משלי]] כה, ג}} הפנימי. | בנפש האדם, חכמה תתאה היא החכמה כיצד לדבר ולהתנהג כלפי חוץ. כח המלכות בנפש הוא כח הביטוי,{{הערה|כמו שכתוב ב[[פתח אליהו]] "מלכות פה".}} היינו לדעת כיצד לבטא את פנימיות הנפש כלפי חוץ. החכמה שבדיבור היא כיצד לעשות מהדיבור כלי להבעה הבטל אל פנימיות הנפש ולא לעשות מהדיבור החיצוני עיקר. כמו כן, כח המלכות הוא הכח בנפש להנהיג. החכמה שבהנהגה היא כיצד להנהיג בחיצוניות עפ"י ה"לב מלכים אין חקר"{{הערה|[[משלי]] כה, ג}} הפנימי. | ||