14,699
עריכות
שמותיו של הקב"ה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה "
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שמות}} | {{שמות}} | ||
'''שמותיו של הקב"ה''' הם שמותיו בהם נתכנה ב[[תורה]] ובדברי חז"ל. מבואר כי הקב"ה עצמו נעלה מכל שם, שהוא פשוט בתכלית הפשיטות. אלא שכאשר מתגלה הקב"ה במידה מסויימת, אזי נקרא הוא בשם זה. | '''שמותיו של הקב"ה''' הם שמותיו בהם נתכנה ב[[תורה]] ובדברי חז"ל. מבואר כי [[הקב"ה]] עצמו נעלה מכל שם, שהוא פשוט בתכלית הפשיטות. אלא שכאשר מתגלה [[הקב"ה]] במידה מסויימת, אזי נקרא הוא בשם זה. | ||
שם [[הוי"ה]] הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שכך הוא נקרא בהתגלותו כמחיה ומהווה העולמות, ולא במידה פרטית מסויימת. בנוסף לשם הוי"ה, ישנם שבעה שמות שאינם נמחקים. ב[[קבלה]] מבואר כי שמות אלו הם שמות ה[[כלים]] של [[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]]. | שם [[הוי"ה]] הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שכך הוא נקרא בהתגלותו כמחיה ומהווה העולמות, ולא במידה פרטית מסויימת. בנוסף לשם הוי"ה, ישנם שבעה שמות שאינם נמחקים. ב[[קבלה]] מבואר כי שמות אלו הם שמות ה[[כלים]] של [[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]]. | ||
==ענין השמות== | ==ענין השמות== | ||
הקב"ה הוא פשוט בתכלית הפשיטות, ולא שייך כלל במהותו ועצמותו ענין התוארים שנמצאו שכינו לו ית' בתורה ובדברי הנביאים ובדברי רז"ל כמו חכם חסיד רחמן כו' וכיוצא בהן. כי עצמותו ומהותו של שה[[חכמה]] שהיא המעלה הראשונה בנבראים היא נחשבת כעשיה גשמית לגבי מהותו ועצמותו, וכל שכן בחית ה[[מידות]] וכמאמר "לאו מכל אלין מדות איהו כלל". | [[הקב"ה]] הוא פשוט בתכלית הפשיטות, ולא שייך כלל במהותו ועצמותו ענין התוארים שנמצאו שכינו לו ית' בתורה ובדברי הנביאים ובדברי רז"ל כמו חכם חסיד רחמן כו' וכיוצא בהן. כי עצמותו ומהותו של שה[[חכמה]] שהיא המעלה הראשונה בנבראים היא נחשבת כעשיה גשמית לגבי מהותו ועצמותו, וכל שכן בחית ה[[מידות]] וכמאמר "לאו מכל אלין מדות איהו כלל". | ||
ואעפ"כ יש מציאות ענין התוארים הללו שבאו בתנ"ך ובדחז"ל. דהיינו על דרך מאמר רבותינו זכרונם לברכה במקום שאתה מוצא גדולתו כו' שם אתה מוצא ענותנותו שהוא ית' משפיל את עצמו להיות מתלבש בעשר כלים דאצילות שהן בחינת [[חסד]] ו[[גבורה]] כו'. וג"ר חב"ד ואז שייך לקרותו בתוארים שנקרא חכם מצד התלבשותו בחכמה וכמאמר אליהו אנת חכים פי' שמספר בענותנותו שמשפיל את עצמו להתלבש בבחינת כלי החכמה עם היות שהחכמה [[אין ערוך]] אליו כלל כנ"ל. וכן משפיל את עצמו להתלבש בבחינת חסד ונקרא אז הגדול או חסיד וזהו שהגדולה היא ענותנותו שע"י ענוה והשפלה שהשפיל את עצמו להתלבש במדת חסד אז דייקא שייך לקרותו גדול מה שאין כן מהו"ע מרומם מגדר זה כנ"ל. | ואעפ"כ יש מציאות ענין התוארים הללו שבאו בתנ"ך ובדחז"ל. דהיינו על דרך מאמר רבותינו זכרונם לברכה במקום שאתה מוצא גדולתו כו' שם אתה מוצא ענותנותו שהוא ית' משפיל את עצמו להיות מתלבש בעשר כלים דאצילות שהן בחינת [[חסד]] ו[[גבורה]] כו'. וג"ר חב"ד ואז שייך לקרותו בתוארים שנקרא חכם מצד התלבשותו בחכמה וכמאמר אליהו אנת חכים פי' שמספר בענותנותו שמשפיל את עצמו להתלבש בבחינת כלי החכמה עם היות שהחכמה [[אין ערוך]] אליו כלל כנ"ל. וכן משפיל את עצמו להתלבש בבחינת חסד ונקרא אז הגדול או חסיד וזהו שהגדולה היא ענותנותו שע"י ענוה והשפלה שהשפיל את עצמו להתלבש במדת חסד אז דייקא שייך לקרותו גדול מה שאין כן מהו"ע מרומם מגדר זה כנ"ל. | ||
שמותיו של הקב"ה הם ה[[כלים]] של [[עשר ספירות]] של עולם ה[[אצילות]] שמתלבש בהן [[אור אין סוף]] ומתייחד עמהן בתכלית היחוד, על דרך "[[איהו וגרמוהי חד]]". היינו [[שם א"ל]] הוא בבחינת כלי ה[[חסד]]. ו[[שם אלהי"ם]] הוא בבחינת כלי הגבורה ו[[שם אדנ"י]] בבחינת מלכות. | שמותיו של [[הקב"ה]] הם ה[[כלים]] של [[עשר ספירות]] של עולם ה[[אצילות]] שמתלבש בהן [[אור אין סוף]] ומתייחד עמהן בתכלית היחוד, על דרך "[[איהו וגרמוהי חד]]". היינו [[שם א"ל]] הוא בבחינת כלי ה[[חסד]]. ו[[שם אלהי"ם]] הוא בבחינת כלי הגבורה ו[[שם אדנ"י]] בבחינת מלכות. | ||
[[שם הוי"ה]] הוא ה[[פנימיות]] של כל השמות שהם הכלים. כי הוא בבחינת ה[[אורות]] המתלבשים בתוך ה[[כלים]]. כך בבחינת [[שם א"ל]] שהוא השם שבכלי החסד, הנה בבחינת האור הנמשך מ[[אין סוף ברוך הוא]] להתלבש בו הוא בחינת [[שם הוי"ה]]. וכן גם בבחינת [[שם אלהי"ם]] שבכלי הגבורה מתלבש בתוכו [[שם הוי"ה]] שהוא בבחינת האור המתלבש בתוך הכלים. ועל דרך זה בכל השמות שאינן נמחקין שהם בבחינת ה[[כלים]], ו[[שם הוי"ה]] הוא בבחינת ה[[אורות]] המתלבשים בהן. ולכן [[שם הוי"ה]] מצטרף עם כל השמות כמו שנאמר "ביום עשות הוי"ה אלקים ארץ ושמים", וכן "הוי"ה צבאות" וכו', מפני שבחינת [[שם הוי"ה]] הוא הממשיך את ה[[אור אין סוף]] להתלבש בשמות אלהי"ם וצבאו"ת שהם הכלים, שהוא ה[[ממוצע]] בין אורות וכלים, ולכך הוא המחבר האורות עם הכלים. | [[שם הוי"ה]] הוא ה[[פנימיות]] של כל השמות שהם הכלים. כי הוא בבחינת ה[[אורות]] המתלבשים בתוך ה[[כלים]]. כך בבחינת [[שם א"ל]] שהוא השם שבכלי החסד, הנה בבחינת האור הנמשך מ[[אין סוף ברוך הוא]] להתלבש בו הוא בחינת [[שם הוי"ה]]. וכן גם בבחינת [[שם אלהי"ם]] שבכלי הגבורה מתלבש בתוכו [[שם הוי"ה]] שהוא בבחינת האור המתלבש בתוך הכלים. ועל דרך זה בכל השמות שאינן נמחקין שהם בבחינת ה[[כלים]], ו[[שם הוי"ה]] הוא בבחינת ה[[אורות]] המתלבשים בהן. ולכן [[שם הוי"ה]] מצטרף עם כל השמות כמו שנאמר "ביום עשות הוי"ה אלקים ארץ ושמים", וכן "הוי"ה צבאות" וכו', מפני שבחינת [[שם הוי"ה]] הוא הממשיך את ה[[אור אין סוף]] להתלבש בשמות אלהי"ם וצבאו"ת שהם הכלים, שהוא ה[[ממוצע]] בין אורות וכלים, ולכך הוא המחבר האורות עם הכלים. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==שמות מצורפים== | ==שמות מצורפים== | ||
מצינו בתורה שמות מצורפים, שנקרא הקב"ה בצירוף של שם אחד או יותר, כגון [[הוי"ה אלהי"ם]] וכדומה. מבואר כי ענין שמות אלו הוא ששם אחד נמשך ומתגלה בשם השני. כלומר ענין שם [[הוי"ה אלהי"ם]] הוא שהארת [[אור אין סוף]] הנמשכת ומתלבשת בבחינת שם [[הוי"ה]] נמשכת ומתלבשת בשם [[אלהי"ם]], והתגלות זו היא בחינת השם [[הוי"ה אלהי"ם]]. | מצינו בתורה שמות מצורפים, שנקרא [[הקב"ה]] בצירוף של שם אחד או יותר, כגון [[הוי"ה אלהי"ם]] וכדומה. מבואר כי ענין שמות אלו הוא ששם אחד נמשך ומתגלה בשם השני. כלומר ענין שם [[הוי"ה אלהי"ם]] הוא שהארת [[אור אין סוף]] הנמשכת ומתלבשת בבחינת שם [[הוי"ה]] נמשכת ומתלבשת בשם [[אלהי"ם]], והתגלות זו היא בחינת השם [[הוי"ה אלהי"ם]]. | ||
מבואר כי שלושת השמות [[א"ל שד"י]], [[א"ל הוי"ה]], ו[[א"ל אדנ"י]] הם המשכה של שם [[א"ל]], שהוא התיקון הראשון מ[[י"ג תיקוני דיקנא]] אל שלושת העולמות הנפרדים, עולמות [[בי"ע]]. שכאשר שם [[א"ל]] מאיר ונמשך אל [[עולם הבריאה]] מתלבש בשם [[שד"י]] ונקרא [[א"ל שד"י]], וכאשר מאיר ונמשך ב[[עולם היצירה]] מתלבש בשם [[הוי"ה]] ונקרא בשם [[א"ל הוי"ה]], וכאשר נמשך ומתגלה ב[[עולם העשיה]] נמשך ומתגלה בשם [[אדנ"י]] ונקרא בשם [[א"ל אדנ"י]]. | מבואר כי שלושת השמות [[א"ל שד"י]], [[א"ל הוי"ה]], ו[[א"ל אדנ"י]] הם המשכה של שם [[א"ל]], שהוא התיקון הראשון מ[[י"ג תיקוני דיקנא]] אל שלושת העולמות הנפרדים, עולמות [[בי"ע]]. שכאשר שם [[א"ל]] מאיר ונמשך אל [[עולם הבריאה]] מתלבש בשם [[שד"י]] ונקרא [[א"ל שד"י]], וכאשר מאיר ונמשך ב[[עולם היצירה]] מתלבש בשם [[הוי"ה]] ונקרא בשם [[א"ל הוי"ה]], וכאשר נמשך ומתגלה ב[[עולם העשיה]] נמשך ומתגלה בשם [[אדנ"י]] ונקרא בשם [[א"ל אדנ"י]]. | ||