14,699
עריכות
אדם (בני ישראל): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות "
מ (החלפת טקסט – "נשמה " ב־"נשמה ") |
מ (החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות ") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
וזאת מצד שתי הבחינות שבנשמה: | וזאת מצד שתי הבחינות שבנשמה: | ||
א) מצד עצם נשמות ישראל שהן "חלק אלקה ממעל" - חלק מעצמותו, ו"התופס בחלק מהעצם כתופס בכולו", ולפיכך נקראים אדם - מלשון "אדמה לעליון". שהרי הם חלק ממנו. נמצא כי השם "אדם" לנשמה, הוא מצד היותה מופשטת מכל ציור - חלק אלקה ממעל ממש. | א) מצד עצם [[נשמה|נשמות]] ישראל שהן "חלק אלקה ממעל" - חלק מעצמותו, ו"התופס בחלק מהעצם כתופס בכולו", ולפיכך נקראים אדם - מלשון "אדמה לעליון". שהרי הם חלק ממנו. נמצא כי השם "אדם" לנשמה, הוא מצד היותה מופשטת מכל ציור - חלק אלקה ממעל ממש. | ||
ב) מצד ה[[נר"ן]] שבנשמה. והיינו מצד היותה מוגדרת ומצוירת בציור כוחות הנפש כמראה אדם הנאמר ביחס ל[[ספירות]] שב[[עולם האצילות]]. | ב) מצד ה[[נר"ן]] שבנשמה. והיינו מצד היותה מוגדרת ומצוירת בציור כוחות הנפש כמראה אדם הנאמר ביחס ל[[ספירות]] שב[[עולם האצילות]]. | ||
שלמרות | שלמרות ש[[נשמה|נשמות]] ישראל הן חלק מעצמותו יתברך, וכמו שכתוב {{ציטוטון|חלק ה' עמו}} - חלק משם [[הויה]] ברוך הוא, כדכתיב {{ציטוטון|ויפח באפיו נשמת חיים}} ואיתא על זה ב[[זוהר]] {{ציטוטון|מאן דנפח מתוכיה נפח}} - מתוכיותו ופנימיותו, מכל מקום, אחר כך כשנזקקה ה[[נשמה]] לרדת ולהתלבש ב[[גוף]] הנברא, ירדה והשתלשלה ב[[סדר השתלשלות]], כדי להברא - ככל [[נברא]] שהוא [[יש מאין]] - על ידי מאמר ה' - "נעשה אדם", ונעשית בבחינת [[נברא]], ואז היא גם מוגדרת ומצויירת - "דמות כמראה אדם", הנאמר גם על הספירות העליונות, וכמו שכתוב: {{ציטוטון|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם}}. | ||
אמנם כל זה אינו אלא מצד חיצוניות ה[[נשמה]] - בחינת [[נר"ן]] שבה, הנמשכת ויורדת להיות במדריגת נברא, וכמו שאומרים ב[[תפילה]] ביחס לנשמה: "אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי וכו'", מה שאין כן פנימיות ועצם הנשמה, שאינה בגדר נברא ח"ו אלא "דבר אחד ממש עם אלקותו ית'", עליה נאמר: "[[נשמה]] שנתת בי טהורה היא". | אמנם כל זה אינו אלא מצד חיצוניות ה[[נשמה]] - בחינת [[נר"ן]] שבה, הנמשכת ויורדת להיות במדריגת נברא, וכמו שאומרים ב[[תפילה]] ביחס לנשמה: "אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי וכו'", מה שאין כן פנימיות ועצם הנשמה, שאינה בגדר נברא ח"ו אלא "דבר אחד ממש עם אלקותו ית'", עליה נאמר: "[[נשמה]] שנתת בי טהורה היא". | ||
יתר על-כן גם הנר"ן שנמשכו להיות יש נברא ודבר בפני עצמו, המצויר בציור וגדר אדם שיש בו ראש ורגל, מכל מקום יש בהם בחינת הביטול לקב"ה -גם כן - מצד שרשן, וכמאמר חז"ל: ברא כרעא דאבוה, שאף על פי שהבן נעשה מציאות עצמאית נפרד מאביו - בחינת כרעא בלבד, שהוא החלק התחתון שבאב, מכל מקום הוא כרעא דאבוה, שכוחו ועצמיותו של האב משתקפת בו. וכך גם נשמות ישראל מצד הנר"ן שבהם, גם בהיותם למטה-מלובשים בגוף, הם בבחינת אדם-אדמה לעליון, חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו. וזאת משום שגם התהוות | יתר על-כן גם הנר"ן שנמשכו להיות יש נברא ודבר בפני עצמו, המצויר בציור וגדר אדם שיש בו ראש ורגל, מכל מקום יש בהם בחינת הביטול לקב"ה -גם כן - מצד שרשן, וכמאמר חז"ל: ברא כרעא דאבוה, שאף על פי שהבן נעשה מציאות עצמאית נפרד מאביו - בחינת כרעא בלבד, שהוא החלק התחתון שבאב, מכל מקום הוא כרעא דאבוה, שכוחו ועצמיותו של האב משתקפת בו. וכך גם [[נשמה|נשמות]] ישראל מצד הנר"ן שבהם, גם בהיותם למטה-מלובשים בגוף, הם בבחינת אדם-אדמה לעליון, חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו. וזאת משום שגם התהוות ה[[נשמה|נשמות]] כנבראים, להתלבש בגוף האדם שלמטה, נמשכה מבחינת פנימיות הדיבור של מעלה, ולכן נרגש בהם ה[[ביטול]] - היפך ה[[ישות]] - המאפיינת כל נברא. | ||
הקשר של הנר"ן עם הספירות העליונות שהם בחינת "דמות כמראה אדם", שבגלל זה גם הנר"ן נקראים "אדם", הוא בשנים: | הקשר של הנר"ן עם הספירות העליונות שהם בחינת "דמות כמראה אדם", שבגלל זה גם הנר"ן נקראים "אדם", הוא בשנים: | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
2) הספירות ד[[אצילות]] שהם בבחינת "כמראה אדם" שנאמר ב[[מעשה מרכבה]], מלבד שהן עצמן מוגדרות בציור 'אדם', הן גם מקור להגדרות וההגבלות של הנבראים. והיינו, שמלכות דאין-סוף מתלבשת בספירות, בבחינת [[אורות]] ב[[כלים]], כדי שבאמצעות הספירות הללו יתהוו ממלכות של האין סוף - כל העולמות בגבול ומדה, נמצא שעל ידי הספירות מתהווים העולמות. | 2) הספירות ד[[אצילות]] שהם בבחינת "כמראה אדם" שנאמר ב[[מעשה מרכבה]], מלבד שהן עצמן מוגדרות בציור 'אדם', הן גם מקור להגדרות וההגבלות של הנבראים. והיינו, שמלכות דאין-סוף מתלבשת בספירות, בבחינת [[אורות]] ב[[כלים]], כדי שבאמצעות הספירות הללו יתהוו ממלכות של האין סוף - כל העולמות בגבול ומדה, נמצא שעל ידי הספירות מתהווים העולמות. | ||
וכך גם נשמות ישראל, הואיל - שבשבילם נבראו כל הנבראים, נמצא שעל-ידם (ובזכותם) יש לנבראים קיום. | וכך גם [[נשמה|נשמות]] ישראל, הואיל - שבשבילם נבראו כל הנבראים, נמצא שעל-ידם (ובזכותם) יש לנבראים קיום. | ||
ובפנימיות הענין הנה, נשמות ישראל נמשכים ויורדים ל[[בי"ע]] - בבחינת "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם", והירידה היא בשביל שיהיו בבחינת יש ודבר בהגבלה, כדי שבאמצעותן יתהוו נבראים דבי"ע - מוגבלים, בבחינת יש ודבר נפרד. | ובפנימיות הענין הנה, [[נשמה|נשמות]] ישראל נמשכים ויורדים ל[[בי"ע]] - בבחינת "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם", והירידה היא בשביל שיהיו בבחינת יש ודבר בהגבלה, כדי שבאמצעותן יתהוו נבראים דבי"ע - מוגבלים, בבחינת יש ודבר נפרד. | ||
ומכיון שהתהוות הנבראים בהגבלתם היא בגלל | ומכיון שהתהוות הנבראים בהגבלתם היא בגלל ה[[נשמה|נשמות]] - כנ"ל, על-כן יוכלו בני ישראל לתקנם ולעשותם דירה לה' ית'. | ||
והיינו, על ידי | והיינו, על ידי שה[[נשמה|נשמות]] ירדו להיות - דמות כמראה אדם בעולם הבריאה. שעל-ידם נעשתה ה"ישיבה" -כביכול- על ה"כסא", שמשמעותה היא הירידה לעולם הבריאה לצורך הבריאה, הנה, על ידי זה יכולים בני ישראל לתקן עולם במלכות ה'. | ||
וכידוע שתכלית הבריאה היתה בשביל ישראל, כדי להיות לו ית' דירה בתחתונים, והיינו, שתשכון שכינתו בישראל כפי שהם למטה, שזהו פירוש "ישראל עלו במחשבה" כלומר שכל הבריאה היא בשבילם, ובגללם ובאמצעותם - נבראו. | וכידוע שתכלית הבריאה היתה בשביל ישראל, כדי להיות לו ית' דירה בתחתונים, והיינו, שתשכון שכינתו בישראל כפי שהם למטה, שזהו פירוש "ישראל עלו במחשבה" כלומר שכל הבריאה היא בשבילם, ובגללם ובאמצעותם - נבראו. | ||